הרי גופין מוחלקים הרי שמות מוחלקים
אלא שבא על אלמנה אחת שלש ביאות
היכי דמי?
אי דלא אתרו ביה - פשיטא דאינו חייב אלא אחת?
אלא דאתרו ביה - אכל חדא וחדא אמאי אינו חייב אלא אחת?
והתנן: נזיר שהיה שותה יין כל היום כולו
נזיר שהיה שותה וכו' - וכל הני חייב במלקות קא מיירי:
- אינו חייב אלא אחת.
אמרו לו: אל תשתה אל תשתה והוא שותה - חייב על כל אחת ואחת.
לא צריכא. שבא על אלמנת ראובן שהיתה אלמנת שמעון שהיתה אלמנת לוי.
לא צריכא - שבא ביאה אחת על אלמנת ראובן שהיתה וכו':
מהו דתימא הרי שמות מוחלקים - קמ"ל גופים מוחלקים בעינן וליכא.
(ויקרא כא, יד) אלמנה וגרושה וחללה זונה - האי תנא מאי קסבר?
אי קסבר: איסור חל על איסור - איפכא נמי?
ואי קסבר: אין איסור חל על איסור - אפילו כסדר הזה נמי לא?
אמר רבא: האי תנא איסור חל על איסור לית ליה. איסור מוסיף אית ליה.
איסור מוסיף אית ליה - שהוא חל על איסור כשהאיסור השני מוסיף עליה לאוסרה במה שהיתה מותרת לו מחמת איסור ראשון אית ליה שהוא חל אע"פ שהיתה אסורה לו מחמת איסור ראשון להתחייב שתים הילכך בזמן שהן כסדר יש בכולן איסור מוסיף כדמפרש ואזיל אלמנה לא היתה אסורה לכהן הדיוט:
אלמנה אסורה לכהן גדול ושריא לכהן הדיוט.
הויא לה גרושה - מיגו דאיתוסף לה איסורא לגבי כהן הדיוט
נתגרשה מגו דאיתוסף עלה - מחמת שם גרושה איסור אצל הדיוט שהיתה מותרת לו:
איתוסף לה איסורא לגבי כהן גדול.
איתוסף בה איסור גרושה אצל כ"ג - ואע"פ שאסורה לו כבר ומיחייב שתים:
ועדיין שריא למיכל בתרומה.
למיכל בתרומה - אם בת כהן היא:
הויא לה חללה - מיגו דאיתוסף איסורא למיכל בתרומה
מגו דאיתוסף בה איסורא - משום חללה למיכל בתרומה כדילפינן מלא יחלל דנתחללה מקדושתה:
איתוסף איסורא לגבי כהן גדול.
איתוסף בה איסור לגבי כ"ג - ללקות אף משום חללה:
אלא זונה מאי איסור מוסיף אית בה?
מאי איסור מוסיף אית בה - במה נאסרה משום זה שלא נאסרה קודם לכן:
אמר רב חנא בר רב קטינא: הואיל ושם זנות פוסל בישראל.
הואיל ושם זנות פוסל אפי' בישראל - כגון אם זינתה תחתיו נאסרת על בעלה הכא נמי אע"ג דהאי זנות לאו תחת בעלה הוא מיהו שם זנות אשכחן ביה מוסיף בעלמא:
תני תנא קמיה דרב ששת: כל שהוא (ויקרא כא, יד) ביקח הרי הוא (ויקרא כא, יד) בלא יקח.
כל שהוא ביקח - והוא אשה בבתוליה יקח וסמיך ליה אלמנה וגרושה וחללה זונה לא יקח כל שאתה קורא בה כשהיא בתולה יקח דראויה לכ"ג ישנו בבל יקח אם היתה אלמנה:
כל שאינו ביקח - אינו בלא יקח.
פרט לכהן גדול שבא על אחותו אלמנה.
פרט לכ"ג וכו' - שאינו לוקה עליה משום איסור כהונה אלא משום איסור אחותו:
אמר ליה: דאמר לך מני - ר' שמעון היא. דאמר: אין איסור חל על איסור.
דתניא רבי שמעון אומר: האוכל נבילה ביום הכפורים - פטור.
פטור - מכרת דלא אתי איסור יום כפורים ומיחל אאיסור נבילה דקדים אם נתנבלה מערב יום כפורים הרי קדם איסור נבלה ואם נתנבלה ביום כפורים אפי' הכי אסורה היתה עליו מבערב משום אבר מן החי:
דאי רבנן - הא אמרי איסור חל על איסור.
אפי' תימא רבנן - כי אמרי רבנן איסור חל על איסור ה"מ: איסור חמור על איסור קל
איסור חמור על איסור קל - יום כפורים שהוא בכרת על איסור נבילה שהוא בלאו:
אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל.
אבל איסור קל כו' - כגון אלמנה לכהן גדול על איסור אחותו שהיא בכרת:
איכא דאמרי: הא מני רבנן היא דאמרי איסור חל על איסור.
ואיכא דאמרי הא מני - דאיצטריך ליה למילף דלא ליחול איסור אלמנה לכ"ג על איסור אחותו:
רבנן היא - דאמרי איסור חל על איסור הילכך איצטריך להו למילף דה"מ איסור חמור על איסור קל אבל קל על חמור לא חייל:
וכי אמרי רבנן איסור חל על איסור הני מילי איסור חמור על איסור קל
אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל.
דאי ר"ש השתא איסור חמור על איסור קל לא חייל, איסור קל על איסור חמור מיבעיא?
מהו דתימא איסור כהונה שאני
איסור כהונה שאני - שריבה בהן הכתוב מצות יתירות הילכך אפילו קל על חמור דעלמא ליחול קא משמע לן:
- קמ"ל.
אמר ליה רב פפא לאביי: ישראל הבא על אחותו - זונה משוי לה.
זונה משוי לה - פשיטא ליה דזונה משוי לה דהא נבעלה בעילת פסול ואסורה לכהן משום זונה אלא הא מיבעיא לי חללה מי משוי לה ללקות כהן עליה משום חללה או לא:
חללה - משוי לה, או לא משוי לה?
מי אמרינן קל וחומר: מחייבי לאוין הויא חללה מחייבי כריתות לא כל שכן.
או דילמא אין חללה אלא מאיסור כהונה.
אמר ליה: אין (איסור) חללה אלא מאיסור כהונה בלבד.
אמר רבא: מנא הא מילתא דאמור רבנן אין חללה אלא מאיסור כהונה.
דתניא: לא יאמר גרושה בכהן גדול ותיתי בקל וחומר מכהן הדיוט. ואנא אמינא השתא לכהן הדיוט אסורה לכהן גדול מיבעיא?
לכ"ג מיבעיא - מהדיוטותו נאסרה עליו:
למה נאמרה?
כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט
כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה - האמורות אצל כהן הדיוט שייחד לה לאו לעצמה ואשה גרושה מאישה לא יקחו (ויקרא כא) ללמדך שאם זונה וחללה וגרושה היא לוקה עליה אף משום גרושה כך חלוקה בכ"ג אע"פ שנאמרו (לו) בו בלאו אחד:
כך חלוקה בכהן גדול.
פשיטא? מיגרע גרעה?
פשיטא מיגרע גרע - בתמיה וכי מפני שנעשה כ"ג נתמעטה קדושתו הלא מהדיוטותו נחלקה עליו לשני לאוין:
אלא כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט.
כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול.
כך חלוקה אלמנה מגרושה כו' - שאם היתה אלמנה וגרושה וחללה זונה חייב על כל אחת ואחת והאי דנקט תנא לפלוגי אלמנה לחודה ולא איצטריך לפלוגי חללה מזונה משום דחללה דמוחלקת מזונה מכהן הדיוט קים לן דגלי בגרושה וה"ה בחללה אבל אלמנה דאיתוספא בכ"ג ולא מצינו בה שנתחלקה איצטריך ליה למילף:
חללה למה נאמרה?
חללה למה נאמרה - הרי אסורה לכהן הדיוט לומר לך אין חללה אלא מאיסור כהונה מקרא יתירה דרשי' דהאי דהדר כתבה להכי כתבה לומר שתלמד מסדר האמור חללה אחר אלמנה וגרושה שאין איסורן נוהג אלא בכהנים ולא כתבה אחר זונה שמצינו שם זנות פוסל בישראל לומר לך שאין נקראת חללה אלא מביאת פסול כהונה לבדה ולא מביאת איסור הנוהג אף בישראל:
אין חללה אלא מאיסור כהונה.
זונה למה נאמרה?
נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה
ונאמר להלן - בכהן הדיוט:
מה כאן
מה כאן - בכ"ג זרעו חולין דכתיב לא יחלל:
זרעו חולין,
אף להלן זרעו חולין.
אמר רב אשי: הילכך
הילכך - הואיל ואין חללה אלא מאיסור כהונה:
כהן הבא על אחותו
כהן - הדיוט או כ"ג שבא על אחותו פנויה:
הרי גופים מוחלקים ושמות מוחלקים. נראה דבכדי נקט שמות מוחלקין שהרי בא על שלשה נשים נדות בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ואע"פ שהן שם אחד כלומר שכולן נשים לאיש אחד כדמפרש [בכריתות פ"ג] (דף טו.) אלא האי דנקט ג' אלמנות של ג' בני אדם לאו דוקא דה"ה ג' אלמנות של אדם אחד וכן משמע מדמשני אלא שבא על אלמנה אחת ג' ביאות ולא משני שבא על שלשה אלמנות של אדם אחד מכלל דכה"ג חייב שלשה:
פרט לכ"ג שבא על אחותו אלמנה. תימה מאי קאמר בסמוך דרבי שמעון לית ליה איסור חל על איסור אימא דאיסור חל על איסור לית ליה איסור מוסיף אית ליה והאי איסורא מוסיף הוא גבי אחותו שהרי מעיקרא היה האיסור משום אחותו וכשנתאלמנה איתוסף בה איסור אלמנה [דהוי איסור מוסיף לגבי משוח מלחמה שאינו אחיו וכל הנשים האסורות לכ"ג אסורות אף למשוח מלחמה] וי"ל דאיתא בברייתא אחרת. דרבי שמעון אפילו איסור מוסיף לית ליה א"נ יש לומר דהכי מייתי כיון דר"ש לית ליה איסור חל על איסור ואע"ג דהוי איסור חמור על איסור קל כי ההיא דאוכל נבילה ביום הכפורים דלא חל איסור יום הכפורים שהיא בכרת על איסור נבלה שהיא בלאו הכי אית לן למימר דלית ליה איסור מוסיף באיסור קל על איסור חמור כי ההיא דכ"ג שבא על אחותו אלמנה.: