דמדרסא.
דמדרסא - וסימן העשוי לידרס הוא:
ברשות היחיד נוטל ומכריז - דלא מדרסא.
והאלומות בין ברשות הרבים ובין ברה"י נוטל ומכריז - כיון דגביהן, לא מדרסא.
ורבא מתרץ לטעמיה - במקום.
כריכות ברה"ר הרי אלו שלו - דמינשתפא.
דמינשתפא - מתגלגל ברגלי אדם ובהמה ואינה נמצאת במקום שנפלה תחילה:
ברה"י חייב להכריז - דלא מינשתפא.
והאלומות בין ברה"ר ובין ברה"י נוטל ומכריז - כיון דיקירי, לא מינשתפא.
דיקירי - כבידות:
ת"ש: ככרות של נחתום - הרי אלו שלו.
הא של בעל הבית - חייב להכריז.
הא של בעל הבית חייב להכריז - ואע"ג דבהדיא תני לה במתניתין? איידי דנקט לאותביה מרישא כריכות ברשות הרבים דאותיב מינה לרבא נקט נמי לאותוביה לרבה מדוקי' דרישא:
של בעל הבית מאי טעמא? - כיון דאית בהו סימן, דמידע ידיע רפתא דאיניש איניש הוא.
ולא שנא רשות הרבים ולא שנא רשות היחיד - נוטל ומכריז.
אלמא: סימן העשוי לידרס הוי סימן.
תיובתא דרבה?
אמר לך רבה: התם, היינו טעמא, משום: דאין מעבירין על האוכלין.
אין מעבירין על האוכלין - המוצא אוכלין בדרך - אין רשאי לעבור עליהם ולהניחם שם, הלכך לא נדרסו, שמי שמצאן ראשון הגביהן:
אין מעבירין על האוכלין - לאו לשון דריסה הוא אלא כמו אין מעבירין על המצות (יומא דף לג.):
והא איכא נכרים?
נכרים חיישי לכשפים.
חיישי לכשפים - סבורים שמחמת כשפים הונחו לשם, כדי להכשיל הדורסים עליהן. ונהי נמי דאין מגביהין אותם, מיהו לא דרסי עליהן משום כשפים:
והאיכא בהמה וכלבים?
באתרא דלא שכיחי בהמה וכלבים.
לימא כתנאי?
לימא כתנאי - פלוגתא דרבה ורבא:
"ר' יהודה אומר: כל דבר שיש בו שינוי - חייב להכריז.
כיצד? מצא עיגול ובתוכו חרס, ככר ובתוכו מעות".
מכלל, דתנא קמא [ר מאיר] סבר - הרי אלו שלו.
סברוה: דכולי עלמא, סימן הבא מאיליו - הוי סימן.
הבא מאיליו - הראוי לבא מאיליו, כגון חרס פעמים שנופל בעיגול:
ומעבירין על האוכלין.
מאי לאו, בסימן העשוי לידרס קא מיפלגי.
מר סבר [ת"ק, ר' מאיר] - לא הוי סימן.
ומר סבר [ר' יהודה] - הוי סימן?
אמר רב זביד משמיה דרבא: אי ס"ד דקא סבר תנא קמא [ת"ק, ר' מאיר], סימן העשוי לידרס לא הוי סימן, ומעבירין על האוכלין - ככרות של בעל הבית ברה"ר, אמאי מכריז?
אלא אמר רב זביד משמיה דרבא: דכולי עלמא סברי: סימן העשוי לידרס הוי סימן, ומעבירין על האוכלין.
והכא, בסימן הבא מאיליו קא מיפלגי.
דתנא קמא סבר: סימן הבא מאיליו - לא הוי סימן.
ור"י סבר: הוי סימן.
ורבה אמר לך: דכולי עלמא: סימן העשוי לידרס לא הוי סימן, ואין מעבירין על האוכלין.
והכא בסימן הבא מאיליו קמיפלגי.
ת"ק סבר - לא הוי סימן.
ור"י סבר - הוי סימן.
הוי סימן - דאמרינן לשם סימן נתנו שם, ולא נפל מאליו. ודבר שיש בו סימן הוא. ואפילו הכי פליגי רבנן ואמרי: הרי אלו שלו, משום דקסברי מעבירין על האוכלין והוה ליה סימן העשוי לידרס:
ור"י סבר הוי סימן - ואע"פ שזה עשוי לידרס - נמי הוי סימן:
איכא דאמרי:
סברוה, דכולי עלמא סימן הבא מאיליו - הוי סימן, וסימן העשוי לידרס לא הוי סימן?
מאי לאו? במעבירין על האוכלין קא מיפלגי.
דמר סבר - מעבירין.
ומר סבר - אין מעבירין?
אמר רב זביד משמיה דרבא: אי ס"ד סבר ת"ק סימן העשוי לידרס לא הוי סימן, ומעבירין על האוכלין.
ככרות של בעל הבית ברה"ר, אמאי מכריז?
אלא אמר רב זביד משמיה דרבא: דכולי עלמא סברי - סימן העשוי לידרס הוי סימן, ומעבירין על האוכלין.
ומעבירין על האוכלין - ואפילו הכי ככרות של בעל הבית חייב להכריז דסימן העשוי לידרס הוי סימן ועיגול היינו טעמא דסימן הבא מאיליו לאו סימן הוא ור"י סבר הוי סימן:
והכא בסימן הבא מאיליו קא מיפלגי.
דתנא קמא סבר: סימן הבא מאיליו - לא הוי סימן.
ור"י סבר: הוי סימן.
ורבה אמר לך: דכולי עלמא סימן העשוי לידרס - לא הוי סימן. ואין מעבירין על האוכלין.
ורבה אמר לך כו' - והכא היינו טעמא דר"י משום דאין מעבירין על האוכלין ות"ק הכי נמי אית ליה אין מעבירין ומשום הכי ככרות של בעל הבית חייב להכריז וטעמייהו בעיגול משום דסימן הבא מאיליו הוא ור"י סבר הוי סימן:
והכא בסימן הבא מאיליו קא מיפלגי.
תנא קמא סבר: סימן הבא מאיליו - לא הוי סימן.
ור"י סבר - הוי סימן.
אמר רב זביד משמיה דרבא: כללא דאבידתא: כיון דאמר: "ווי לה לחסרון כיס" - מיאש ליה מינה.
ואמר רב זביד משמיה דרבא: הלכתא, כריכות ברשות הרבים - הרי אלו שלו.
הלכתא כריכות ברה"ר כו' - כדמוקי לה בשאין בו סימן:
ברשות היחיד: אי דרך נפילה - הרי אלו שלו.
ברשות היחיד אי דרך נפילה הרי אלו שלו - דליכא למימר מקום הוי סימן דהא לא ידע היכא נפיל מיניה:
אי דרך הנחה - נוטל ומכריז.
אי דרך הינוח נוטל ומכריז - מקום. ולא יניחם שם - שמא ימצאם עכו"ם ויטלם. ושמא שכחום הבעלים:
וזה וזה, בדבר שאין בו סימן.
אבל בדבר שיש בו סימן - לא שנא ברה"ר ולא שנא ברשות היחיד, בין דרך נפילה ובין דרך הנחה - חייב להכריז:
אבל בדבר שיש בו סימן כו' - רבא לטעמיה דאמר סימן העשוי לידרס הוי סימן: