שברי לוחות, שמונחים בארון".
שברי לוחות שמונחין - תחת הלוחות:
ואי ס"ד ס"ת הקיפו ו' טפחים.
מכדי, כל שיש בהקיפו שלשה טפחים, יש בו רוחב טפח.
יש בו רוחב טפח - וזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים:
וכיון דלאמצעיתו נגלל, נפיש ליה מתרי טפחא רווחא דביני ביני, בתרי פושכי היכי יתיב?
רווחא דביני וביני - אויר שבין עמוד לעמוד:
ובתרי פושכי היכי יתיב - דקתני נשתיירו שם ב' טפחים ששם ס"ת מונח:
אמר רב אחא בר יעקב: ספר עזרה, לתחלתו הוא נגלל.
ספר עזרה - ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל, וכהן גדול ביה"כ:
לתחלתו הוא נגלל - אין לו אלא עמוד אחד ונגלל מתחלתו לסופו:
ואכתי תרי בתרי היכי יתיב?
אמר רב אשי: דכריך ביה פורתא, וכרכיה לעיל.
דכריך ביה פורתא - שאינו גוללו כולו ומניח בו מקצת וכורכו לעצמו ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה:
וכרכיה לעיל - וכורכו למעלה על ההיקף:
ור' יהודה, מקמי דליתי ארגז, ספר תורה היכי הוה יתיב?
דפא הוה נפיק מיניה, ויתיב עילוה ספר תורה.
ור"מ האי: "מצד ארון" מאי עביד ליה?
ההוא מיבעי ליה דמתנח ליה מצד, ולא מתנח ביני לוחי, ולעולם בגויה מן הצד.
דמנח ליה מצד - אצל הכותל ולא בין שני הלוחות:
ור"מ, עמודים היכא הוו קיימי?
היכא הוי קיימי - כיון דמצריך טפח מכאן וטפח מכאן ברוחב הארון שלא יהא ס"ת יוצא ונכנס בדוחק, העמודים היכא מנחי, הלא ימעטו את החלל:
מבראי.
ור"מ, שברי לוחות דמונחין בארון מנ"ל?
נפקא ליה מדרב הונא.
דאמר רב הונא: מאי דכתיב: (שמואל ב ו, ב) "אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו"?
שם שם - תרי זימני כתיבי, ללוחות ולשברי לוחות:
מלמד: שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון.
ואידך?
ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן.
דאמר ר יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחאי: מלמד שהשם וכל כינויו מונחין בארון.
ואידך, נמי מיבעי ליה להכי?
אין הכי נמי.
אלא שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה?
נפקא ליה מדתני רב יוסף:
דתני רב יוסף: (דברים י, ב) "אשר שברת ושמתם". מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון.
אשר שברת - קרא יתירה הוא למסמכיה לושמתם לדרשה:
ואידך?
ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש.
דאמר ר"ל: "אשר שברת". אמר לו הקב"ה למשה: "יישר כחך ששברת":
יישר כוחך - ללמדך שהוא מן הדברים שעשה משה רבינו ע"ה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום:
ת"ר: סדרן של נביאים: יהושע ושופטים שמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר.
מכדי, הושע קדים.
דכתיב: (הושע א, ב) "תחלת דבר ה' בהושע".
וכי עם הושע דבר תחלה, והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו?
וא"ר יוחנן: שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק. ואלו הן: הושע וישעיה עמוס ומיכה.
שנתנבאו באותו הפרק - בימי אותם המלכים: עוזיה יותם אחז יחזקיה, בארבעה נביאים הללו כתיב כן, חוץ ממיכה שלא היה בימי עוזיהו, אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה:
וליקדמיה להושע ברישא?
כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי, וחגי זכריה ומלאכי סוף נביאים הוו, חשיב ליה בהדייהו.
חגי זכריה ומלאכי סופם של נביאים - שהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש האחרון:
וליכתביה לחודיה וליקדמיה?
איידי דזוטר מירכס.
מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל, ליקדמיה לישעיה ברישא?
ישעיה קדים לירמיה ויחזקאל - שהרי ישעיה בימי עוזיה וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא בירושלים ויחזקאל בגולה בימי צדקיה:
כיון דמלכים סופיה חורבנא, וירמיה כוליה חורבנא, ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא, וישעיה כוליה נחמתא - סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא:
סידרן של כתובים: רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים.
רות תהלים איוב כו' - רות קדמה בימי שפוט השופטים תהלים דוד אמרן והוא קדם לאיוב כמ"ד בימי מלכת שבא היה ואחר כך שלשה ספרי שלמה:
משלי קהלת - שניהם ספרי חכמה:
שיר השירים - נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו:
קינות - ירמיה אמרן שהיה אחר שלמה:
דניאל - אחר ירמיה בימי נבוכדנצר בגולה:
אסתר - אחריו בימי אחשורוש:
עזרא - אחריו בימי דריוש השני שעמד אחר אחשורוש:
ולמ"ד איוב בימי משה היה, ליקדמיה לאיוב ברישא?
למ"ד איוב בימי משה היה - לקמן:
אתחולי בפורענותא לא מתחלינן.
רות נמי פורענות היא?
רות נמי פורענותא היא - רעב וגלות ומיתת אלימלך ובניו:
פורענות דאית ליה אחרית.
דאית ליה אחרית - סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה שיצא דוד משם:
דאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה "רות", שיצא ממנה דוד, שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות.
ומי כתבן?
משה כתב: ספרו ופרשת בלעם ואיוב.
ופרשת בלעם - נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו:
יהושע כתב: ספרו ושמונה פסוקים שבתורה.
ושמונה פסוקים - מן וימת משה עד סוף הספר:
שמואל כתב: ספרו ושופטים ורות.
שמואל כתב ספרו וספר שופטים - שכולם קדמו לו ועמד וכתב ספרן ומה שעלתה לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים:
דוד כתב: ספר תהלים ע"י עשרה זקנים.
על ידי עשרה זקנים - כתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו. ויש שהיו בימיו כגון אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים:
ע"י אדם הראשון על ידי מלכי צדק ועל ידי אברהם וע"י משה ועל ידי הימן וע"י ידותון ועל ידי אסף.
על ידי אדם הראשון - כגון גלמי ראו עיניך ולי מה יקרו רעיך (תהלים קלט) אדם הראשון אמרן:
על ידי מלכי צדק - נאם ה' לאדוני [שב לימיני] וכל המזמור (שם קי):
ועל ידי אברהם - כדאמרינן לקמן איתן האזרחי זה אברהם:
ועל ידי משה - תפלה למשה (שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן:
ועל ידי הימן - משכיל להימן:
ועל ידי ידותון - למנצח לידותון