ללדת, עולה לראש ההר, כדי שיפול ממנה וימות. ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו, ומניחו לפניה.
ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת. בין רגע לרגע לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי?!
(איוב לט, א) "חולל אילות תשמור".
אילה זו רחמה צר, בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה. ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה. בין רגע לרגע לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי?!
(איוב לד, לה) "[איוב] לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל". (וכתיב: (איוב מב, ז) "כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב")
אמר רבא: מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו.
(איוב ב, יא) "וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו. ויבאו איש ממקומו, אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו".
מאי: "ויועדו יחדו"?
אמר רב יהודה אמר רב: מלמד שנכנסו כולן בשער אחד.
ותנא: בין כל אחד ואחד שלש מאות פרסי.
מנא הוו ידעי?
איכא דאמרי: כלילא הוה להו. ואיכא דאמרי: אילני הוה להו, וכיון דכמשי הוו ידעי.
אמר רבא: היינו דאמרי אינשי: "או חברא כחברי דאיוב או מיתותא".
(בראשית ו, א) "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם".
רבי יוחנן אמר: רביה באה לעולם. ריש לקיש אמר: מריבה באה לעולם.
אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: לדידך דאמרת רבייה באה לעולם, מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב?
אמר לו: נהי דלא נכפלו בשמות אבל נכפלו ביופי. דכתיב: (איוב מב, יג) "ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה, ושם השנית קציעה, ושם השלישית קרן הפוך".
"ימימה" שהיתה דומה ליום.
"קציעה" שהיה ריחה נודף כקציעה.
"קרן הפוך": אמרי דבי רבי שילא: שדומה לקרנא דקרש.
מחייכו עלה במערבא: קרנא דקרש לקותא היא.
אלא אמר רב חסדא: ככורכמא דרישקא במיניה. שנאמר: (ירמיהו ד, ל) "כי תקרעי בפוך".
רבי שמעון ברבי איתילידא ליה ברתא, הוה קא חלש דעתיה. אמר ליה אבוה: "רביה באה לעולם".
אמר ליה בר קפרא: "תנחומין של הבל ניחמך אבוך". [דתניא]: אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אלא אשרי למי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות. אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי, אשרי מי שאומנותו בוסמי, אוי למי שאומנותו בורסי.
כתנאי: (בראשית כד, א) "וה' ברך את אברהם בכל".
מאי "בכל"?
רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת.
רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת.
אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה.
ר"א המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו.
רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא. ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם, תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה.
אמר אביי: היינו דאמרי אינשי: "אידלי יומא אידלי קצירא".
דבר אחר: שלא מרד עשו בימיו.
דבר אחר: שעשה ישמעאל תשובה בימיו.
שלא מרד עשו בימיו מנלן?
דכתיב: (בראשית כה, כט) "ויבא עשו מן השדה והוא עיף". ותנא: אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו.
[ומ"ש של עדשים?]
אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי: מה עדשה זו אין לה פה אף אבל אין לו פה.
דבר אחר: מה עדשה זו מגולגלת אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם.
מאי בינייהו?
איכא בינייהו לנחומי בביעי.
אמר רבי יוחנן: חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה.
בא על נערה מאורסה - כתיב הכא: (בראשית כה, כט) "ויבא עשו מן השדה". וכתיב התם: (דברים כב, כז) "כי בשדה מצאה".
הרג את הנפש - כתיב הכא: "עיף". וכתיב התם: (ירמיהו ד, לא) "אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים".
וכפר בעיקר: כתיב הכא: (ירמיהו ו, כ) "למה זה לי". וכתיב התם: (שמות טו, ב) "זה אלי ואנוהו".
וכפר בתחיית המתים: דכתיב: (בראשית כה, לב) "הנה אנכי הולך למות".
ושט את הבכורה: דכתיב: (בראשית כה, לד) "ויבז עשו את הבכורה".
ושעשה ישמעאל תשובה בימיו מנלן?
כי הא דרבינא ורב חמא בר בוזי הוו יתבי קמיה דרבא, וקא מנמנם רבא. א"ל רבינא לרב חמא בר בוזי: "ודאי דאמריתו כל מיתה שיש בה גויעה זו היא מיתתן של צדיקים[1]?"
א"ל: "אין".
"והא דור המבול?"
א"ל: "אנן גויעה ואסיפה קאמרינן".
והא ישמעאל דכתיב ביה גויעה ואסיפה?
אדהכי איתער בהו רבא. אמר להו: "דרדקי! הכי א"ר יוחנן: ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו. שנאמר: (בראשית כה, ט) "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו"[2].
ודילמא דרך חכמתן קא חשיב להו?
אלא מעתה: (בראשית לה,כט) "ויקברו אותו עשו ויעקב בניו", מאי טעמא לא חשיב להו דרך חכמתן? אלא מדאקדמיה אדבורי אדבריה, ומדאדבריה שמע מינה תשובה עבד בימיו.
ת"ר: שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה
דרקון - נחש:
מכישה - נושכה:
ומתרפה - לשון רפיון:
שאין אדם נתפס - להתחייב על שהוא מדבר קשה מחמת צער ויסורין דקאמר לא בדעת ידבר לא אמר לא ברשע ידבר אלא לא בדעת:
כלילי הוו להו - כתרים ובכל כתר שלשה פרצופים ואיש את שמו מחוקק על פרצופו וכשבאין יסורין על אחד מהן פרצופו משתנה וכן אילני:
דכמשי - פלטיי"א:
או חברא כחברי דאיוב - אם אין לו לאדם אוהבים נוח לו שימות: לרוב על פני האדמה ובנות יולדו וגו':
רביה באה לעולם - כשנולדה בת לפי שממהרת להיות לו זרע:
הוכפלו ביופי - ואין לך כפל טוב ממנו:
שדומה ליום - ברה כחמה:
כקציעה - מין בושם הוא:
קרנא דקרש - מין חיה וקרניה משחירין כמו צבע:
כורכמא דרישקא - כרכום של גן הגדל בגינה:
במיניה - שהוא מעולה ממין שאר בשמים:
איצטגנינות - חוזה בכוכבים:
משכימים לפתחו - ליטול עצה ממנו:
אידלי יומא - הוגבה שמש כשהחמה זורחת:
אידלי קצירא - מיקל החולי:
אבל אין לו פה - שהוא יושב ודומם:
עדשין אין להן פה - כמו שיש לפולין ולשאר מיני קטנית כמין סדק:
לנחומי בביעי - אין להם פה אבל אינם מגלגלים כגלגל:
ושט את הבכורה - וביזה את העבודה שהיתה בבכורות שט תרגום של בזיון מדוע הקילתני (שמואל ב יט) תרגום יונתן אשטתני