Enjoying this page?

6 - Shishi - Breishis/Genesis - Parshas Chayei Sara 25:1-11

ספר בראשית - פרשת חיי שרה - ששי - כה:א-יא

בראשית פרק כה

א וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃

(א) קְטוּרָה – זוֹ הָגָר. וְנִקְרֵאת "קְטוּרָה" עַל שֵׁם שֶׁנָּאִים מַעֲשֶׂיהָ כִקְטֹרֶת; וְשֶׁקָּשְׁרָה פִּתְחָהּ, שֶׁלֹּא נִזְדַּוְּגָה לְאָדָם מִיּוֹם שֶׁפֵּרְשָׁה מֵאַבְרָהָם (בראשית רבה סא, ד).

ב וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן[1] וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃

ג וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ם וּלְאֻמִּֽים׃

(ג) אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם – שֵׁם רָאשֵׁי אֻמּוֹת (בראשית רבה סא, ה). וְתַרְגּוּם שֶׁל אוּנְקְלוּס אֵין לִי לְיַשְּׁבוֹ עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. [שֶׁפֵּרַשׁ "לְמַשְׁרְיָין", לְשׁוֹן "מַחֲנֶה". וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ כֵן, מִפְּנֵי הָאַלֶ"ף שֶׁאֵינָהּ יְסוֹדִית, הֲרֵי לָנוּ תֵּיבוֹת שֶׁאֵין בְּרֹאשָׁם אַלֶ"ף וְנִתּוֹסְפָה אַלֶ"ף בְּרֹאשָׁם, כְּמוֹ (עמוס ז, ז): "חוֹמַת אֲנָךְ", שֶׁהוּא מִן "נְכֵה רַגְלַיִם" (שמ"ב ד, ד). וּכְמוֹ (מל"ב ד, ב): "אָסוּךְ שָׁמֶן", שֶׁהוּא מִן "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ" (רות ג, ג). "וּלְטוּשִׁם" – הֵם בַּעֲלֵי אֹהָלִים הַמִּתְפַּזְּרִים אָנָה וְאָנָה, וְנוֹסְעִים אִישׁ בְּאָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמ"א ל, טז): "וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", שֶׁכֵּן לַמֶ"ד וְנוּ"ן מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בְזוֹ.]

ד וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֨פֶר֙ וַֽחֲנֹ֔ךְ וַֽאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃

ה וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃

(ה) וַיִּתֵּן אַבְרָהָם... – אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: בְּרָכָה דִיאַתִּיקִי נָתַן לוֹ, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (לעיל יב, ב): "וֶהְיֵה בְּרָכָה" – הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת בְּיָדְךָ לְבָרֵךְ אֶת מִי שֶׁתִּרְצֶה. וְאַבְרָהָם מְסָרָן לְיִצְחָק (בראשית רבה סא, ו).

ו וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת[2] וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃

(ו) הַפִּילַגְשִׁם – חָסֵר כְּתִיב (בספרים שלנו הוא מלא), שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא פִּלֶגֶשׁ אַחַת, הִיא הָגָר, הִיא קְטוּרָה (בראשית רבה סא, ד). נָשִׁים בִּכְתֻבָּה, פִּלַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה, כִּדְאַמְרִינָן בְּסַנְהֶדְרִין (כ"א ע"א) בְּנָשִׁים וּפִלַגְשִׁים דְּדָוִד.
נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנוֹת – פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: שֵׁם טֻמְאָה מָסַר לָהֶם (סנהדרין צ"א ע"א). דָּבָר אַחֵר: מַה שֶּׁנִּתַּן לוֹ עַל אוֹדוֹת שָׂרָה וּשְׁאָר מַתָּנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ – הַכֹּל נָתַן לָהֶם, שֶׁלֹּא רָצָה לֵהָנוֹת מֵהֶם[3].

ז וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃

(ז) מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים – בֶּן מֵאָה כְּבֶן שִׁבְעִים, וּבֶן שִׁבְעִים כְּבֶן חָמֵשׁ בְּלֹא חֵטְא.

ח וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו[4]׃

ט וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֨חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃

(ט) יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל – מִכַּאן שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה, וְהוֹלִיךְ אֶת יִצְחָק לְפָנָיו (בבא בתרא ט"ז ע"ב). וְהִיא "שֵׂיבָה טוֹבָה" (לעיל טו, טו) שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַבְרָהָם (בראשית רבה לח, יב)[5].

י הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃

יא וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ[6] וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ {פ}

(יא) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ... – נִחֲמוֹ תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים (סוטה י"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, נִתְיָרֵא לְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, מִפְּנֵי שֶׁצָּפָה אֶת עֵשָׂו יוֹצֵא מִמֶּנּוּ. אָמַר: יָבֹא בַּעַל הַבְּרָכוֹת וִיבָרֵךְ אֶת אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינָיו. וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵרְכוֹ (בראשית רבה סא, ו).

Questions on Parshas Chayei Sara - Shishi

 

  1. 1 ב וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃ (צריך לעיין מה הי' כל הפלא לעיל, "ואדוני זקן" ו"הלבן מאה יולד", והרי היו לו לאברהם כל המפחות האלו) צריך לעיין אם מדן ומדין הם שני האומות שנזכרים במכירת יוסף בפסוקים בבראשית פרק לז ,(וברש"י מזכיר רק מדינים ולא מדנים) כח וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃ (כח) ויעברו אנשים מדינים - זו היא שיירא אחרת. והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה: וימשכו - בני יעקב את יוסף מן הבור, וימכרוהו לישמעאלים. והישמעאלים למדיינים. והמדינים למצרים: לו וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָֽכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃ {פ}
  2. 2 [סנהדרין צ"א ע"א]
  3. 3 (לכאורה י"ל שזה שכתוב בלשון רבים "הפילגשים" ולא "הפילגש", הוא משום שכולל ב"בני הפילגשים" גם ישמעאל, שהוא כאילו הי' בן של פילגש אחר, כיון שאמו הגר היתה פילגשו של אברהם בזמן אחר, והוי כאילו שהי' לו לאברהם פילגשים, בלשון רבים, אף שקטורה היא הגר. ולפי"ז ישמעאל נכלל בזה שכתוב כאן ש"וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי" ואף שמסופר לעיל בפרק כא פסוק י-כא "ותאמר לאברהם גרש את בן האמה.. ויאמר אלקים .. כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה.. וישב במדבר פארן. הרי שכבר שלחו הרבה זמן לפני כן. (כי הרי לכאורה אברהם נשא את קטורה בהיותו בן 140 שנה, שהרי בפרק כד (סב) וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: ופירש"י מבוא באר לחי ראי - שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה (ב"ר): א"כ יצחק הביא את הגר, קטורה, באותו הזמן שהוא, יצחק נשא את רבקה, כשהוא בן ארבעים כמפורש בכתוב שיצחק הי אז בן 40 בקחתו את רבקה. וישמעאל הי' בן 54 כשנשא אברהם את קטורה, שהרי ישמעאל נולד כשהי' אברהם בן 86 כמפורש בכתוב, ולכאורה נראה שהסיפור של גרש האמה ואת בנה, ישמעאל, הי' קרוב למה שמסופר בכתוב שם לפני"ז (ח) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק: ופירש"י שם (ח) ויגמל - לסוף כ"ד חדש (גיטין עה): וכשהי' יצחק בן כ"ד חדש הי' ישמעאל בן 15 . ועכ"פ לכאורה לא הי' ישמעאל יותר מבן 20 , כיון שהפסוק אומר (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: ופירש"י שם באשר הוא שם - (ר"ה טז) לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים רבש"ע מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר והוא משיבם עכשיו מה הוא צדיק או רשע אמרו לו צדיק עד כאן לשון רש"י. ולכאורה צ"ל שהי' צדיק כיון שלא הי' בר עונשים שהי' פחות מבן 20 ולא הגיע לכלל עונשים א"כ צדיק הוא וכדברי רש"י בתחלת חיי שרה (א) ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים - בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין. (עיין מ"ש לעיל על פסוק זה) א"כ כבר נשלח מאברהם והי' במדבר פארן לפני יותר מ30 שנה, א"כ איך נכלול אברהם בפסוק זה "וישלחם מעל יצחק בנו". אלא שלכאורה י"ל כי אעפ"כ שייך לומר ששלחם עוד הפעם וצריך לעיין במפרשים
  4. 4 [רש"י בראשית טו, טו, ועי' רש"י פסוק ט]
  5. 5 (לכאורה מנין לנו שעשיו "הוליך את יצחק לפניו" אולי הפסוק הוא שמזכיר יצחק לפני ישמעאל מפני שהוא צדיק וישמעאל רשע? וכן מצינו לעיל ב"ויולד נח שם חם ויפ"ת שאף שיפת הוא הגדול, מ"מ מונה אותם בדרך חשיבתם, וכן בבנות צלפחד, דרך חכמתם, וכן בכמה מקומות וא"כ איך הראי' שישמעאל הוא זה שהוליך? ואולי הפירוש של "מכאן שעשה ישמעאל תשובה" הוא מעצם הדבר שבא ישמעאל לקבור את יצחק, ולא נזכר רק ישמעאל ולא שאר בני קטורה ,( והרי כנ"ל אפשר שמ"ש בפסוק "וישלחם מעל יצחק בנו" קאי גם על ישמעאל,) אם כן כיון שכבר יודעים שעשה ישמעאל תשובה מעצם הדבר שבא, א"כ הי' צריך הכתוב להזכירם בסדר שנולדו כיון שגם ישמעאל הוא צדיק, ולכן מוסיף רש"י, שהוליך את יצחק לפניו, שזה חלק מהתשובה שלו, שהכיר בזה שצריך להוליך את יצחק לפניו ולכן גם הכתוב מזכירם כך. (והרי "השיבה טובה שנאמר באברהם", הוא לא ראי' לזה שהוליך את יצחק לפניו, רק לכללות הענין שעשה ישמעאל תשובה, א"כ דברי רש"י" והוליך יצחק לפני"ו הוא כעין מאמר המוסגר, ומסביר בזה למה הזכירם הכתוב כן אף לאחרי שישמעאל עשה תשובה) ולכאורה למה מביא רש"י כאן ש"היא שיבה טובה שנאמר באברהם"? ולמה לא פירש כן בפסוק שלפני זה ז וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃ ח וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ וי"ל שכיון שכבר פירש לעיל בפרק טו פסוק טו פירוש של "שיבה טובה" טו וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ תקבר בשיבה טובה - בשרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו. ולא יצא עשו לתרבות רעה בימיו. ולפיכך מת חמש שנים קודם זמנו. ובו ביום מרד עשו: א"כ לא הי' צריך לפרש כאן עוד הפעם כשלומדים הפסוק שיבה טובה שפירושו שעשה תשובה. אמנם לאחרי שמפרש רש"י שישמעאל עשה תשובה מביא את פסוק "שיבה טובה" כסמך לדבריו שעשה ישמעאל תשובה. ולכאורה מה שמדגיש רש"י והיא, "שיבה טובה שנאמר באברהם" היינו כשמשוים את מה שכתוב ביחס למיתת אברהם, למה שכתוב בשאר האבות כו' רואים שרק באברהם כתוב "שיבה טובה" א"כ הרי מזה שאין לפרשו באופן כללי שהי' לו שיבה טובה במובן כללי, (היינו שהי' באריכות ימים וכיו"ב) שזה הי' גם אצל יצחק, שאדרבא חי ק"פ יותר מאברהם, (ומיעקב אין ראי' כ"כ, כי הרי חי רק קמ"ז שנה, וגם "מעט ורעים .. ולא הגיע לימי", (בראשית מו, ט)) וכיון שנאמר דוקא באברהם שיבה טובה א"כ מוכח שבא לכלול כאן עוד ענינים. ואחד מהם הוא שעשה ישמעאל תשובה
  6. 6 [סוטה י"ד ע"א]