קבלן - אמרי לה: מעיד.
קבלן - ערב קבלן שקבל המעות מידו של מלוה ונתן לידו של לוה וזהו דינו דממי שירצה המלוה יפרע תחלה אבל ערב סתמא אין תובעין לערב תחלה עד שיעמיד מלוה ללוה בדין ויחייבוהו לשלם ואין לו מה לפרוע ואז יגבה מן הערב:
אמרי לה מעיד - כמו ערב:
ואמרי לה: אינו מעיד.
ואמרי לה אינו מעיד - דאכתי נוגע בעדות הוא דניחא ליה דנוקמא תרוייהו ארעתא בידיה דלוה כי היכי דליהוו ליה ארעי טובא זיבורית ובינונית דכי אתא מלוה למגבי בינונית דקבלן כדין בע"ח שדינו בבינונית לימא ליה אתן לך בינונית דלוה והלכך הוה נוגע בעדות דאי לא הוה ללוה בינונית לא ליגבי מלוה אלא מבינונית דקבלן דהכי הוי דינא דלכל מאן דבעי תבע ברישא אבל בערב סתם ליכא למימר הכי דכל כמה דאית ליה ללוה למיפרע מידי ואפי' זיבורית לאו כל כמיניה דמלוה למיהדר גבי ערב כדקי"ל במכילתין (לקמן דף קעד.) לא יתבע לערב תחלה:
אמרי לה מעיד: כערב דמי.
ואמרי לה אינו מעיד: דניחא ליה דלהוו בידיה תרוייהו. דכי אתי בע"ח מאי דבעי שקיל.
אמר רבי יוחנן: אומן - אין לו חזקה.
אומן אין לו חזקה - כדקתני מתני':
בן אומן - יש לו חזקה
אבל בן - של אומן וכגון שאין הבן אומן יש לו חזקה וכדמפרש לקמן:
אריס - אין לו חזקה.
בן אריס - יש לו חזקה.
גזלן ובן גזלן - אין להן חזקה.
גזלן - לקמן מפרש היכי דמי יש שמפרש שהוחזק בגזלנות על שדה זו ובהאי שדה הוא דאין לו חזקה ויש שמפרש לקמן כגון רוצח נפשות על עסקי ממון והלכך אין לו חזקה על שום קרקע של אחרים בעולם:
בן בנו של גזלן - יש לו חזקה.
היכי דמי? אי אתו בטענתא דאבוהון, אפילו הנך נמי לא?
אי דלא אתו בטענתא דאבוהון, אפילו בן גזלן נמי לא?
אי דאתו - הנך בנים בטענתא דאבוהון דאמרי אבינו הורישה לנו ומש"ה בן גזלן אין לו חזקה דכי האי גוונא אין טוענין ליורש דכיון דמכח גזלן קאתי ואיהו לא טעין מאבי אני יורש דזבנה מינך קמאי דידי דליהמניה ע"י מיגו דמצי אמר זבנית מינך הלכך חזקה שאין עמה טענה היא שהרי אין לאבא חזקה וגם הבן הבא מכחו אין חזקתו חזקה וכיון דמכח אבוהון קאתו אפילו הנך בן אומן ובן אריס נמי לא ליהוי להו חזקה:
אלא בטענה דנפשייהו - אנא זבנתה מינך:
צריכא.
דקא אמרי עדים: "בפנינו הודה לו".
הנך, איכא למימר קושטא קא אמרי.
האי, אע"ג דאודי נמי לא מהימן.
לא צריכא - דקאתו בטענתא דאבוהון וכגון דאמרו עדים בפנינו הודה לו המערער לאביהן של אלן שמכרו להם הלכך הנך בן אריס ובן אומן איכא למימר קושטא קאמרי כשטוענין אבינו לקחו ממך שהרי הודה והודאת בעל דין כמאה עדים אבל בן גזלן אע"ג דאודי האי מערער לאביו לא מהימן לומר לקוח הוא ביד אבי ואפי' בחיי אביו אם נתנן לבן שהרי הוא מתוך פחד הודה לו לגזלן כדרב כהנא כו' אבל בן בנו של גזלן יש לו חזקה אי אתי בטענה דאבוה דטעין מאבי ירשתי ואבי לא היה גזלן וכי האי גוונא טוענין ליורש דאילו היה אביו קיים הוה טעין מינך זבנתה ולא הוה אתי בטענתא דאבוה אף אנו נטעון בשביל היורש ורישא דקתני אומן אין לו חזקה בדליכא עדי הודאה דלצדדין קתני:
כדרב כהנא.
דאמר רב כהנא: אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור.
אי לאו דאודי ליה - נגזל לגזלן:
הוה ממטי ליה לדידיה ולחמריה לשחוור - היה מוסר אותו ואת חמורו לפקיד כדמתרגמינן (במדבר טז) [לא חמור אחד מהם נשאתי] לא חמרא דחד מנהון שחרית דסתם גזלן גברא אלמא הוא:
אמר רבא פעמים שאפילו בן בנו של גזלן נמי אין לו חזקה היכי דמי כגון דקא אתי בטענתא דאבא דאבוה
פעמים שאפילו בן גזלן יש לו חזקה - ואע"ג דלא אתי בטענה דנפשיה היכי דמי כגון דקא אתי בטענתא דאבא דאבוה שטוען מאבי אבי אני יורש ואיהו לא היה גזלן ומיגו דמצי אמר זבנתה מינך כי אמר נמי זקני הורישה לאבי ואבי הורישני נאמן דחזקה שיש עמה טענה מעלייתא היא: ל"א כתוב בספרים פעמים שבן בנו של גזלן נמי אין לו חזקה וכגון דאתי בטענתא דאבא דאבוה. שאבי אביו גזלן היה ושניהם אמת אבל הראשון נראה שאמר רבא ולא האחרון:
היכי דמי גזלן?
היכי דמי גזלן - אותו שאין לו חזקה:
אמר רבי יוחנן: כגון שהוחזק על שדה זו בגזלנותא.
על שדה זו - ובההוא שדה הוא דאין לו חזקה אבל בשאר שדות יש לו חזקה:
ורב חסדא אמר: כגון דבית פלוני, שהורגין נפשות על עסקי ממון:
כגון של בית פלוני שהורגין כו' - אנשי רשעים היו שהיה מכיר בהן רב חסדא שהורגין נפשות על עסקי ממון אין להן חזקה בשום קרקע בעולם שכל אדם ירא למחות בהן וקי"ל כתרוייהו:
תנו רבנן: אומן אין לו חזקה.
ירד מאומנותו - יש לו חזקה.
ירד מאומנותו - ושוב מחזיק בה יש לו חזקה:
אריס - אין לו חזקה.
ירד מאריסותו - יש לו חזקה.
בן שחלק, ואשה שנתגרשה - הרי הן כשאר כל אדם.
בן שחלק - הפליג מאביו ואין סמוך עוד על שולחנו כגון שנשא אשה ואין משתדל עוד בנכסי אביו הרי הן ככל אדם אע"ג דתנן (לעיל דף מב.) לא לאיש חזקה בנכסי אשתו ולא לאשה בנכסי בעלה ולא האב בנכסי הבן ולא הבן כו' הנך כיון שהופלגו זה מזה יש להן חזקה זה על זה:
בשלמא בן שחלק איצטריך.
סלקא דעתך אמינא אחולי אחיל גביה, קמ"ל דלא.
סלקא דעתך אמינא אחולי אחיל - האב גבי דבן פירות שאכל בשלש שנים ולפיכך לא ערער ולא תיהוי חזקה קמ"ל דלא מחיל:
אלא אשה שנתגרשה, פשיטא?
אלא אשה שנתגרשה פשיטא - דמחזקת בנכסי בעלה וכן בעלה מחזיק בנכסיה שהרי שונאין זה את זה והיה להן למחות:
לא צריכא