מטושטשין - בטיט:

מקורעין - ואפילו הן חדשים דלאו בגד הוא הראוי לעבודה דבעינן לכבוד ולתפארת:

כאן שסילקן ע"י אבנט - משקורציי"ר בלע"ז כדרך שהנשים עושות כשרין דהא איתנהו:

אחד זה ואחד זה - אחד מרושלין ואחד מסולקין יותר מדאי שלא על ידי אבנט:

והתניא - בברייתא דלעיל:

אלא לרב קשיא - מרושלין:

וכ"ת מאי מרושלין - דמכשר תנא כגון שסילקן עד למדתו על ידי אבנט וקמכשר ליה תנא דקסבר אבנט מיגז אגיז כלומר כל סלוק שע"י אבנט הוה ליה כחותך ונוטל היתר שבהן  ומכשירו:

אלא מסולקין קשיא - דקתני כשרין וסתם מסולקין גבוהין מן הקרקע למעלה מרגליו משמע ולרב ליכא לאוקומא כגון שסילקן ע"י אבנט כדתרצה שמואל דהא על כרחיך לרב דשני  דסילוק אבנט מיגז אגיז והשתא הוו כולהו כקצרים מעיקרא:

רב חדא תני - להנך מרושלין ומסולקין דברייתא בחדא מילתא תני להו מרושלין שסילק רישולן ע"י אבנט עד כדי מדתו כשרין אבל מסולקין יותר מדאי פסולין אפילו ע"י אבנט:

ולא שלש - לימד על טלית של בת שלש כנפות שפטורה מן הציצית והיכי דמי כגון שעיגל אחת מד' כנפיה:

בת חמש - כגון שחתך מעט מן הכנף ולא עיגל שני מורשי קרנתא ממקום חתך דנעשה כשתי כנפות:

הרי בעלת חמש אמור - לחיוב דריבויא הוא:

מר סבר - מאן דפטר בעלת חמש סבר לא אמרינן יתר כמאן דליתיה דמי אלא כמאן דאיתיה הוא ולא קרינן לה בת ארבע ומאן דמחייב ס"ל יתר כמאן דליתיה דמי להאי חמישי וגבי  מרושלין נמי לא הוי ייתור בגדים:

פרט לכסות לילה - טלית העשויה לכסות לילה פטורה מן הציצית:

שישנה בראיה כו' - וקרינן ביה וראיתם אותו:

בד - שהוא מן בוץ כדמפרש לקמן ממשמעותא:

חדשים - כשעת שהיו בבדי פשתנן:

שיהו שזורים וחוטן כפול ששה - ולקמן פריך והא בד לחודיה משמע כמו לבדו:

שלא ילבש של חול עמהם - דמשמע לבדו ילבש:

וליטעמיך - דילפת לה ממשמעותא מקראי חוטן כפול ששה מנא ליה:

דברים שנאמר בהן בד צריכין כו' יש מהן למצוה - חדשים לנוי דלאו ממשמעותא אתי ויש מהן לעכב בוץ ושזורים וחוטן כפול ששה בוץ כדמפרש ואזיל דבר העולה מן הקרקע בד  בבד שזורים כיון דבד היינו בוץ ובעלמא קרי להו שש משזר וחוטן כפול ששה כדאמרינן בסדר יומא (דף עא:) וילפינן בסדר יומא מקראי דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה ויליף ליה לעיכובא:

העולה מן הקרקע בד בבד - קנה יחידי מכל גיזעי ואין ב' קנים עולים מגזע אחד:

ואימא עמרא - שאף הצמר עולה מן הבהמה בד בבד נימא נימא לבדה:

מיפציל - הנימא מתפצלת ומתחלקת לשנים על גבי בהמה מאליה:

כיתנא נמי מיפציל - לפני טוויתו כותשים הגבעול והוא נחלק לנימין הרבה:

אגב לקותא - שמכין אותו וחובטים אותו בעץ או בגלגל הוא נכתש ונחלק:

ומכנסי פשתים יהיו וגו' - ובעלמא הרי הוא אומר ומכנסי בד ש"מ בד היינו פשתים:

דבר זה - קאמר לה לקמן (דף כב:) אמתני' דקתני ערל מחלל עבודה:

בן נכר - שנתנכרו מעשיו מחמת ערלת לבו שהוא ערל לב רשע:

וערל בשר - שמתו אחיו מחמת מילה לא יבא אל מקדשי ולקמן (דף כב:) יליף בה חילול בהדיא:

במקום שמזיעין - במקום שהבשר נכפל על הבשר ומתחמם ומזיע:

כשהן חוגרין - אבנטיהם בשעת עבודה:

למטה ממתניהם - מקום שנכפל ונופל שומן הבטן על הקילבוסת שקורין אנק"א:

ולא למעלה מאציליהן - למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע: