דף ד,א
אינהו פטרי?!
אדם, אדם פטר.
בהמה, בהמה פטרה?
דכתיב, (במדבר ג) "קח את הלוים תחת בכור בבני ישראל, ואת בהמת הלוים תחת בהמתם".
אמר אביי, הכי קאמר, כהנים ולוים, פטורין בהמתם מקל וחומר.
אם הפקיעה בהמתם של לוים בהמה של ישראל במדבר, דין הוא שתפקיע את של עצמן.
א"ל רבא, והא, "פטרו אינהו" קתני?
ועוד, אם איתא, אפילו מבכור בהמה טהורה נפטרו?
ועוד אם איתא - דדרשינן קל וחומר גבי בהמה מבכור בהמה טהורה נפטרו לוים דהא בהמה טהורה דידהו הפקיעה בהמת ישראל:
אלמה תנן, "לא נפטרו מבכור בהמה טהורה, אלא מפדיון הבן, ופטר חמור".
אלמה תנן כו' - בפרק שני (לקמן דף יג):
אלא אמר רבא, הכי קתני. "כהנים ולוים, פטרו הן עצמן, מקל וחומר.
אלא אמר רבא - גבי בהמה לא דרוש רבנן קל וחומר מדאיצטריך לאקושי בכור בהמה טמאה לבכור אדם דכל שאינו בבכור אדם אינו בבכור בהמה טמאה כדלקמן שמע מינה גבי בהמה לא אתייהב למדרש האי קל וחומר והכי קאמר מתניתין כהנים ולוים פטורין הן עצמן מפדיון הבן מק"ו:
אם הפקיעה קדושתן של לוים, קדושת של ישראל במדבר, לא יפקיע את של עצמן?!
אם הפקיעה - קדושת פשוטי הלוים את קדושת בכורי ישראל במדבר דין הוא שתפקע קדושת בכורה שבהן כדאמר לקמן בכורי הלוים לא הפקיעו אלא עצמן:
אשכחן אדם. בהמה טמאה מנלן?
בהמה טמאה מנא לן - דנפטרו כהנים מפטר חמור:
אמר קרא, (במדבר יח) "אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה".
כל שישנו בבכור אדם, ישנו בבכור בהמה טמאה. וכל שאינו בבכור אדם, אינו בבכור בהמה טמאה.
כל שאינו בבכור אדם - כגון לוים וכהנים דנפטרו מק"ו:
אמר ליה רב ספרא לאביי, לדידך דאמרת "בהמתם", בן לוי דהוה ליה שה, דאפקע, ליפקע.
לדידך דאמרת בהמתם - דאבהמה נמי קא דריש ק"ו:
בן לוי דהוה ליה שה - במדבר דאפקע פטרי חמורים שהיו (לו) במדבר:
דלא הוה ליה שה דליפקע, לא ליפקע?
בין לדידך בין לרבא, בן חדש דאפקע, ליפקע.
בין לדידך ובין לרבא - דדרשיתו ק"ו גבי בכור אדם דכיון דדרשת לגבי בהמה כל שכן לגבי אדם דאי לא דרשת ביה קל וחומר אדם מנא לן וכיון דדרשת איכא למיפרך לוי בכור בן חדש דאשכחן גבי פשוט בן לוי חדש דאפקע קדושת בכורות בני ישראל דכולן מבן חדש ומעלה נמנו כדכתיב (במדבר ג) מבן חדש ומעלה ניפקע בכור עצמו ובכורי לוים בני חדש דין הוא שיפטרו עצמן מקל וחומר מפשוטי בני חדש דהפקיעו קדושת בכורי ישראל קל וחומר בני חדש עצמן:
פחות מבן חדש, דלא אפקע, לא ליפקע?
בכור פחות מבן חדש - דלא אפקע פשוט דכותיה קדושת בכור ישראל לא יפקע קדושת עצמו ולמה לא נפדו בכסף בכורי לוים שהיו במדבר פחותים מבן חדש:
לויה, לא תיפקע?
לויה שילדה - מישראל לא תפקע קדושת בכור בנה דהא לא נמנו במדבר אלא זכרים אבל נקבות לא הפקיעו כלום:
אלמה אמר רב אדא בר אהבה, "לויה שילדה, בנה פטור מחמש סלעים".
הא לא קשיא, כדמר בריה דרב יוסף משמיה דרבא.
דאמר, "פטר רחם". בפטר רחם תלה רחמנא.
בפטר רחם תלה רחמנא - לבכור וכיון דרחם דהך לויה הוא אזלינן אחר האם לענין ה' סלעים אי משכחינן דכולן לוים פטורין אפילו פחותין מבן חדש שהיו במדבר שלא הפקיעו בן לויה נמי פטור:
ואהרן שלא היה באותו מנין, לא ליפקע?
ואהרן שלא היה באותו מנין - לא הוא ולא בהמותיו שלא הפקיעו את בכורי ישראל לא יפקע פטרי חמורים דידיה:
דתניא, "למה נקוד על אהרן שבחומש הפקודים, שלא היה באותו מנין".
אמר קרא, "הלוים". הוקשו כל הלוים זה לזה.
הוקשו כו' - השתא איפריקו כולהו תיובתא:
כהנים מנלן?
כדרבי יהושע בן לוי.
דאמר ר' יהושע בן לוי, "בעשרים וארבעה מקומות, נקראו כהנים, לוים, וזה אחד מהן, (יחזקאל מד) "והכהנים הלוים בני צדוק"".