דף ז,ב
הטמא".
והני נמי, מינא דטמא הוא.
ואיכא דאמרי, דסוסים וגמלים לא קא מיבעיא להו, דלא שתו אינשי.
כי קמיבעיא להו דחמור, דשתו אינשי, ומעלו לירקונא.
מאי?
אמר להו רב ששת, תניתוה,
"היוצא מן הטמא, טמא. והיוצא מן הטהור, טהור".
מטמא - הוי משמע מגופיה דטמא מן הטמא משמע מינו של טמא הן דדמו לחלב:
והני נמי, מטמא קאתי.
והני נמי - מטמא קאתו שבתוך הטמא היו ואע"ג דלאו מגופיה מימצן אסירי:
מיתיבי, "מפני מה אמרו דבש דבורים מותר?
מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן"?
שמכניסות אותן לגופן - שאוכלין מפרחי האילן ומהן נעשה הדבש במעיהן:
ואין ממצים אותו - דובשנו מגופו וקשיא לרב ששת דהא הכא כיון דלאו מגופייהו מימצו שרי:
הוא דאמר כר' יעקב. דאמר, דובשא רחמנא שרייה.
רב ששת אמר - כל שהיה בתוך הטמא דאמר כר' יעקב בטעמא דדבש לאו משום שמכניסות אותן לגופן הוא אלא דרחמנא שרייה בהדיא וגזירת הכתוב היא:
דתניא, ר' יעקב אומר, (ויקרא יא) "אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף".
"זה" אתה אוכל, ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא.
שרץ עוף טמא, בהדיא כתיב?
שרץ העוף טמא - הוולד ממש בהדיא כתיב בו (ויקרא יא) את אלה תשקצו מן העוף:
אלא שרץ עוף טמא אי אתה אוכל, אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ.
אלא שרץ עוף טמא שאתה אין אוכל - דלהכי דייקא ואי אתה דתיהדר ותידוק מיניה אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ שאינו ולד דוגמתו כגון דבש ל"א אלא שרץ עוף טמא אי אתה אוכל ומאידך קרא נסיב לה מכל שרץ העוף וגו':
ואיזה זה?
זה דבש דבורים.
יכול אף דבש הגזין והצירעין?
הגזין והצירעין - מין ארבה:
אמרת, לא.
ומה ראית לרבות דבורים, ולהוציא הגזין והצירעין?
מרבה אני דבש דבורים, שאין לו שם לווי. ומוציא אני דבש הגזין והצירעין, שיש לו שם לווי".
דבש דבורים - דבש סתמא (הוו) קרו ליה דבש הגזין הכי הוא דמיקרו:
כמאן אזלא הא דתניא, "דבש הגזין והצירעין טהור, ומותר באכילה"?
טהור - מלקבל טומאת אוכלין דסתמיה לאו לאכילה עד שיחשב עליו:
דלא כרבי יעקב.
"טהור", אלמא בעי מחשבה.
טהור - אלמא בעי מחשבה בניחותא:
תניא נמי הכי, "דבש בכוורתו, מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה".
דבש בכוורתו - ואכתי לא חשיב עליה שהרי הוא בכוורתו ובדבש דבורים מיירי דאין כוורת אלא לדבורים:
חלי דיחמורתא.
חלי דיחמורתא - כעין ביצי זכר שהיחמורו' מוציאות מרחמן:
סבור רבנן למימר, ביעי נינהו, ואסירן.
ואסורין - משום אבר מן החי שנעקרו מן הזכר ברחם:
אמר רב ספרא, זרעא דאילא הוא.
דאזיל בתר אילתא. ואיידי דרחמה צר, לא מזדקקא.
דאזיל בתר איילתא - להיזקק לה:
ואזיל בתר יחמורתא, ונתרי.
ונתרי - שופך זרע הרבה ונקרש:
אמר רב הונא, עור הבא כנגד פניו של חמור, מותר.
עור הבא כנגד פני חמור - כעין שליא שהחמור נולד בו:
מ"ט?
פירשא בעלמא הוא.
א"ל רב חסדא, תניא, דמסייע לך.
"עור הבא כנגד פניו של אדם, בין חי בין מת, טהור".
טהור - מלטמא במגע ובמשא:
מאי לאו, בין הוא חי, ואמו חיה. בין הוא מת, ואמו מתה.
מאי לאו - אפילו הולד והאם מתים אפ"ה העור אין מטמא אלמא דאמר שליא לא מן הולד ולא מן האם אלא פירשא בעלמא היא:
לא.
ה"ג לא בין הוא חי ואמו חיה בין הוא מת ואמו חיה - שמגוף האם הוא והרי היא חיה אבל לגבי אכילה כי שדית ליה בתר אם נמי אסור:
בין הוא חי ואמו מתה, בין הוא מת ואמו חיה.
והתניא, "בין הוא חי ואמו חיה, בין הוא מת ואמו מתה"?
אי תניא, תניא:
משנה דג טמא, שבלע דג טהור, מותר באכילה.
שבלע - משמע דידעי ודאי שבלעו:
וטהור שבלע דג טמא, אסור באכילה.
לפי שאינו גידולו:
לפי שאינו גידוליו - אלא כשהוא חי בלעו אבל גידוליו שרי שהיוצא מן הטהור טהור:
גמרא טעמא דחזיניה דבלע, הא לא חזיניה דבלע, אמרי אשרוצי אשריץ.
אשרוצי אשריץ - דג טהור זה שנמצא בתוך הטמא נשרץ בגופו ועוברו הוא ואסור:
מנלן?
דתניא, "דג טמא, משריץ. דג טהור, מטיל ביצים".
דג טמא - משריץ בגופו עוברו כשאר בהמה וחיה:
דג טהור מטיל ביצים - ויושב עליהן ומחממן עד שיוציאם מן הקליפה כעופות:
אי הכי, כי חזינא דבלע, אמרי' האי איעכלא, והאי אשרוצי אשריץ?
אי הכי - דדג טמא משריץ האי דבלע איעכל והוי ריעי וזה שנמצא בתוכו אשרוצי אשריציה ועוברו הוא וליתסר:
אמר רב ששת, כגון שמצאו דרך הריעי.
דרך בית הריעי - ואי עוברו הוא בבית הרחם מיבעי ליה לאישתכוחי:
רב פפא אמר, כגון שמצאו דרך בית הבליעה.
רב נחמן אמר, כגון שמצאו שלם.
שמצאו שלם - שנגמרה כל צורתו וגדול הוא ואי עוברו לא הוי משתהי ברחם כולי האי:
רב אשי אמר, רוב דגים במינן משריצין, וכמי שבלע לפנינו דמי:
רב אשי אמר - מתני' לאו כדחזיניה דבלע אלא שנמצא בתוכו והאי דקתני שבלע כיון דרוב דגים במינן משריצים וזה השריץ מין אחר כמו שבלע בפנינו דמי:
ת"ר, "דג טמא, משריץ.
דג טהור, מטיל ביצים.
כל המוליד, מניק.
כל המוליד - שיולד עובר ממש:
מניק - שיש לו דדים וכל המטיל ביצים אין לו דדים ומלקט פירורים ומפרנס בניו:
וכל המטיל ביצים, מלקט.
חוץ מעטלף, שאף על פי שמטיל ביצים, מניק.
עטלף - קלב"א שורי"ץ דומה לעכבר ויש לו כנפים: