דף ח,א
הדולפנין, פרין ורבין כבני אדם.
ה"ג הדולפנין פרים ורבים מבני אדם - שאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו:
מאי דולפנין?
אמר רב יהודה, בני ימא.
בני ימא - דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א:
"כל שביציו מבחוץ, מוליד.
כל - מין שביצי הזכר כגון חיה ובהמה מבחוץ מוליד עובר ממש:
וכל שבפנים, מטיל ביצים".
וכל - מין שביצי זכר מבפנים מטילה הנקיבה ביצים:
איני?
והאמר שמואל, "אווז ואווז בר, כלאים זה בזה".
אווז - של ישוב ואווז של בר כלאים להרביע לפי שאין הזכרים דומים דזה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים:
והוינן בה.
מ"ט?
אמר אביי, זה, ביציו מבחוץ. וזה, ביציו מבפנים.
ותרוייהו מטילי ביצים?
אלא, כל שזכרותו מבחוץ, מוליד. מבפנים, מטיל ביצים.
זכרותו - הגיד ואווז בר זכרותו מבפנים:
"כל שתשמישו ביום, יולד ביום. בלילה, יולד בלילה.
כל שתשמישו בין ביום בין בלילה, יולד בין ביום בין בלילה.
תשמישו ביום יולד ביום, תרנגול.
בלילה יולד בלילה, עטלף.
תשמישו בין ביום בין בלילה, יולד בין ביום בין בלילה, אדם, וכל דדמי ליה".
למאי נפקא מינה?
לכדרב מרי בריה דרב כהנא.
דאמר רב מרי בריה דרב כהנא, בדק בקינה של תרנגולין מערב יו"ט, ולא מצא בה ביצה.
ולמחר השכים ומצא בה ביצה, מותרת באכילה ביו"ט.
ולמחר השכים - קודם היום ומצא בה ביצה מותרת דלא נולדה בלילי י"ט אלא מאתמול דתרנגולת אינה יולדת בלילה כדתני לעיל יצתה רובה מותרת דבתר יציאת רובה אזלינן:
אימר לא בדק יפה.
והלא בדק יפה?
אימר יצתה רובה, וחזרה הוה.
וכדרבי יוחנן.
דא"ר יוחנן, ביצה שיצתה רובה מערב יו"ט, וחוזרת, מותרת לאוכלה ביו"ט.
"כל שתשמישו ועיבורו שוה, יולדים ומגדלים זה מזה.
כל שתשמישו ועיבורו שוה - כגון כשב ועז ששניהם פנים כנגד עורף וימי עיבורן שוה ששוהין חמשה חדשים ויולדין אם בא אחד על מין חבירו:
ומגדלין - מניקין:
הכל משמשין פנים כנגד עורף, חוץ משלשה שמשמשין פנים כנגד פנים.
ואלו הן: דג, ואדם, ונחש".
ומ"ש הני תלתא?
כי אתא רב דימי, אמרי במערבא, הואיל ודיברה עמהם שכינה.
שכינה עמהם - שנאמר (יונה ב) ויאמר ה' לדג:
תנא, "גמל אחור כנגד אחור":
ת"ר, "תרנגולת לעשרים ואחד יום. וכנגדה באילן, לוז.
לעשרים ואחד יום - לאחר שנתעברה מן התרנגול שוהה ביצתה ליגמר עד אחד ועשרים יום:
לוז - קורדל"א שגדילים בו אגוזים קטנים ומשעת פרחיו עד שעת גמר פריו שנים ועשרים יום:
כלב לחמשים יום. וכנגדו באילן, תאינה.
כלב לנ' יום - גמרה צורת הולד:
חתול לחמשים ושנים יום. וכנגדו באילן, תות.
חזיר לששים יום. כנגדו באילן, תפוח.
שועל וכל מיני שרצים, ששה חדשים. וכנגדם באילן, תבואה.
וכנגדו באילן תבואה - כמאן דאמר (ברכות דף מ) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה קרי לתבואה אילן:
בהמה דקה טהורה, לחמשה חדשים. וכנגדן באילן, גפן.
בהמה גסה טמאה, לשנים עשר חודש. וכנגדו באילן, דקל.
דקל - גדילין בו תמרים:
טהורה, לתשעה חדשים. וכנגדה באילן, זית.
הזאב, והארי, והדוב, והנמר, והברדלס, והפיל, והקוף, והקיפוף, לשלש שנים. וכנגדן באילן, בנות שוח.
ברדלס - אפא:
קוף - שיניי"א בלע"ז:
קיפוף - כעין קוף הוא ויש לה זנב ובלשון אשכנז מרקצ"א:
אפעה, לשבעים שנה. וכנגדו באילן, חרוב.
אפעה - מתעבר אחר שבעים שנה שנולד:
חרוב זה משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיו, שבעים שנה. וימי עיבורו, שלש שנים.
וימי עיבורו - משעת הפרח עד שעת גמר פירות:
נחש, לשבע שנים[1].
ולאותו רשע, לא מצינו חבר.
ויש אומרים, מוכססים.
מוכססים - מין בנות שוח ולא בנות שוח ממש:
מנא הני מילי?
מנא הני מילי - דנחש עיבורו שבע שנים:
אמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום דר' יהושע בן חנניא, שנאמר, (בראשית ג) "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה".
אם מבהמה נתקללה, מחיה לא כ"ש?
אם מבהמה נתקלל מחיה לא כ"ש - שפחותה יותר מן חיה שהרי עז ה' חדשים וחתול נ"ב [יום] והא ל"ל דהא מכל חיה היינו ארי או אפעה דא"כ ליכתוב מכל החיה ולא ליבעי בהמה:
אלא לומר לך, כשם שנתקללה הבהמה מחיה, אחד לשבעה.
אלא להכי כתב תרוייהו לומר לך כו' - והכי משמע ארור הוא מכל הבהמה כמה שהיא ארורה יותר מן החיה כשם שהבהמה נתקללה מן החיה על אחת ז' ומאי ניהו חמור מחתול שבשנה יש ז' פעמים נ"ב כך נתקלל הוא מן הבהמה כגון מבהמה גסה טמאה אחד לשבע דבהמה טמאה גסה י"ב חדש וחשוב ז' פעמים י"ב חדש היינו אחד לשבע הן שבע שנים:
ומאי ניהו?
חמור מחתול.
כך נתקלל הוא מבהמה, אחת לשבע.
דהוה ליה שב שני.
אימא, כשם שנתקללה חיה מבהמה אחת לשלש שנים, ומאי ניהו? ארי מחמור.
כך נתקלל הוא מחיה, אחת לשלש שנים, דהוה ליה תשע שנים?