דף מ,ב
פרט, לנשחטה בלילה.
ושנשפך דמה.
שנשחטה בלילה ושנשפך דמה - לארץ ולא נזרק:
ושיצא דמה חוץ לקלעים.
ושיצא דמה חוץ לקלעים - אבל כל הנך פסולי אחריני דמכשר בהו רבי שמעון, כגון לן, ויוצא, שיצא הבשר קודם זריקת דם, וטמא, ושנשחט לאוכלו חוץ לזמנו וחוץ למקומו.
כולן מודה נמי רבי יהודה, דלא ירדו.
וטעמא מפרש רבי יהודה במסכת זבחים בפרק המזבח מקדש (דף פד) "מפני מה אמרו לן בדם כשר שהרי לן כשר בבשר", וכן כולן:
שאם עלתה, תרד.
רבי שמעון אומר, "עולה", אין לי אלא עולה כשרה, מנין לרבות:
שנשחטה בלילה.
ושנשפך דמה.
ושיצא דמה חוץ לקלעים
והלן.
והלן - דם הלן:
והיוצא.
והיוצא - בשר עולה שיצא והכניסה והעלה:
והטמא.
והנותר
והנותר - בשר שנתותר חוץ לזמנו והקטירו:
ושנשחט חוץ לזמנו, וחוץ למקומו.
ושנשחט - על מנת לאוכלו חוץ לזמנו דהוי פגול:
ושקבלו פסולין, וזרקו את דמן.
ושקבלו פסולין את דמו וזרקוהו - כגון בעל מום או שאר פסולין.
ולהכי נקט קבלו פסולין, ולא נקט ששחטוהו פסולין?
שהשחיטה כשרה בפסולין.
כדתנן (זבחים דף לא) "כל הפסולין ששחטו, שחיטתן כשרה":
והנתנין למעלה שנתנן למטה.
והנתנין למעלה - מחוט הסיקרא.
דקי"ל, חטאת בהמה, למעלה.
דכתיב בה קרנות.
ועולה, למטה:
והנתנין למטה שנתנן למעלה.
והנתנין בחוץ שנתנן בפנים.
והנתנין בפנים שנתנן בחוץ.
הנתנין בפנים - על מזבח הפנימי, כגון פר העלם דבר ופר כהן משיח:
והפסח, והחטאת, ששחטן שלא לשמן.
והחטאת ששחטו שלא לשמן - להכי נקט פסח והחטאת.
דקיימא לן (שם דף ב) "כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן, כשרין. חוץ מפסח וחטאת":
מנין?
ת"ל (ויקרא ו) 'זאת תורת העולה', ריבה תורה אחת לכל העולין.
שאם עלו לא ירדו.
יכול שאני מרבה את הרובע.
הרובע והנרבע מוקצה ונעבד - פסולין ליקרב, כדיליף לקמן בשמעתין:
והנרבע.
והמוקצה.
מוקצה - שיחדו לצורך תקרובת עבודת כוכבים:
והנעבד.
ונעבד - שהשתחוה לו:
ואתנן.
והמחיר.
והכלאים.
כלאים - פסולין לקרבן.
שנאמר (ויקרא כב) "שור או כשב", פרט לכלאים:
והטרפה.
ויוצא דופן?
ת"ל, 'זאת'.
ומה ראית לרבות את אלו, ולהוציא את אלו?