דף סב,א
קמוניא,
ואשלג.
קמוניא ואשלג - מפרש בגמ':
הטבילו ועשה על גביו טהרות.
הטבילו - קודם שהעבירן עליו:
העביר עליו שבעה סמנין, ולא עבר.
הרי זה צבע.
הרי זה צבע - דאי הוה דם הוה עבר:
הטהרות טהורות, ואינו צריך להטביל.
עבר או שדיהה.
שדיהה - נשתנה מאדמימותו:
הרי זה כתם.
והטהרות טמאות, וצריך להטביל.
איזהו "רוק תפל"?
כל שלא טעם כלום.
"מי גריסין", לעיסת גריסין של פול, חלוקת נפש.
לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש - שנחלק האוכל מן הקליפה, לועסה לגריסת הפול ומעבירו על הכתם:
"מי רגלים", שהחמיצו.
וצריך לכסכס
לכסכס - לשפשף:
שלש פעמים לכל אחד ואחד.
שלש פעמים - בין שתי ידיו, כדרך כיבוס בגדים, שכופל צדו עם צדו ומשפשף, ומוליך ומביא:
העבירן שלא כסדרן.
כסדרן - כדרך ששנויין כאן:
או שהעביר שבעה סמנין כאחת.
לא עשה ולא כלום:
לא עשה ולא כלום - לא לבדוק ולא לבטל:
גמרא
תנא, "נתר אלכסנדרית, ולא נתר אנטפטרית":
בורית: אמר רב יהודה, זה אהלא.
והתניא, "הבורית והאהל"?
אלא מאי בורית, כבריתא.
כבריתא - גפרית:
ורמינהי, "הוסיפו עליהן, הלביצין והלעונין הבורית והאהל".
הוסיפו עליהן - לענין שביעית הלביצין:
ואי בורית כבריתא, מי אית ליה שביעית?
והתנן, "זה הכלל, כל שיש לו עיקר יש לו שביעית, וכל שאין לו עיקר, אין לו שביעית".
עיקר - שורש שממנו חי וגפרית קרקע בעלמא הוא:
אלא מאי בורית?
אהלא.
והתניא, "הבורית והאהל"?
תרי גווני אהלא:
קמוניא: אמר רב יהודה, שלוף דוץ:
ואשלג: אמר שמואל, שאלתינהו לנחותי ימא, ואמרו אשלגא שמיה.
ומשתכח ביני נקבי מרגניתא, ומפקי לה ברמצא דפרזלא:
רמצא דפרזלא - [בגליון הגמרא כתוב, "חסר כאן, במסמר ארוך של ברזל כמו שפי' שבת קכג. ועי' כאן במ"ל]:
הטבילו ועשה [כו']: תנו רבנן, "העביר עליו שבעה סמנין, ולא עבר.
צפון, ועבר.
צפון - שבו"ן בלע"ז:
טהרותיו טמאות".
צפון צבע נמי מעבר?!
אלא, העביר עליו ששה סמנין, ולא עבר.
העביר עליו צפון, ועבר.
טהרותיו טמאות.
שאם העביר שביעי מתחילה, שמא עבר.
תניא אידך, "העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר.
שנאן, ועבר.
טהרותיו טהורות".
שנאן ועבר טהרותיו טהורות - דאם איתא דדם הוא בהעברה קמייתא הוה עבר:
א"ר זירא, לא שנו אלא הטהרות שנעשו בין תכבוסת ראשונה לשניה.
תכבוסת - העברת סממנין:
אבל טהרות שנעשו אחר תכבוסת שניה, טהרותיו טמאות.
שהרי הקפיד עליו
שהרי הקפיד עליו - כשחזר והעבירן גילה דעתו שמקפיד עליו בספק דם:
ועבר.
ועבר - על ידי העברה זו, ונעשה בו מעשה דם, שכן דרך דם לעבור על ידי שבעה הסממנים: