קצת ביאור על זה
הנה: "בת" הוא בחי' המתברר. ו"אחותי", שהוא בחי' מארי תורה, הוא המברר. וכמ"ש בת"ז: "פקודא לאפרשא בין דכיא כו'". (שהוא בחי' תורה: "להבדיל בין הטמא לטהור כו'") "ודברי אשר שמתי בפיך". והוא ענין כשר לפני המלך. משא"כ בת, בחי' מצות, כעבד לפני המלך.
והכל נרמז בנר חנוכה.
(עיין פע"ח שער חנוכה פ"ד. וכן בשער השבת בתחלת פ"ד)
ג' יחודים: הוי' אהיה. הוי' אלקים. הוי' אדני. גימ' נר.
יחוד הוי' אהיה, שהוא יחוד או"א, הוא ע"י מס"נ בק"ש, הארת הכתר.
ויחוד זו"נ (היינו יחוד הוי"ה אלקים) הוא ע"י התורה.
ויחוד הג' (הוי' אדני) בחי' המצות, הוא כשבאים כל האורות בבחי' חותם. והוא ענין: "תתן אמת ליעקב". כי תורת אמת הוא בז"א, ומלכות מקבלת בבחי' חותם.
ולע"ל יתעלה בחי' בת. כי יהיה גדול כח המתברר שהוא משם ס"ג. כנודע: "כי נעוץ סופן כו'", "וסוף מעשה כו'", ויהי' בבחי' תגא על רישיה. (כמ"ש ברע"מ פ' תרומה ד' קנ"ח א' ושאר דוכתי)