כב וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃

(כב) וכי יהיה באיש חטא משפט מות - סמיכות הפרשיות מגיד, שאם חסים עליו אביו ואמו, סוף שיצא לתרבות רעה, ויעבור עבירות, ויתחייב מיתה בבית דין:

ותלית אותו על עץ - רבותינו אמרו: כל הנסקלין, נתלין. נאמר, (פסוק כג) "כי קללת אלהים תלוי". והמברך ה', בסקילה:

כג לֹֽא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֨נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה׃ {ס}

(כג) כי קללת אלהים תלוי - זלזולו של מלך הוא. שאדם עשוי בדמות דיוקנו. וישראל הם בניו. משל לשני אחים תאומים, שהיו דומין זה לזה. אחד נעשה מלך, ואחד נתפס ללסטיות ונתלה. כל הרואה אותו אומר, המלך תלוי. כל קללה שבמקרא, לשון הקל וזלזול. כמו, (מלכים א' ב, ח) "והוא קללני קללה נמרצת". 

דברים פרק כב

א לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃

(א) והתעלמת - כובש עין כאלו אינו רואהו:

לא תראה, והתעלמת - לא תראה אותו שתתעלם ממנו. זהו פשוטו. ורבותינו אמרו: פעמים שאתה מתעלם וכו':  

[ספר המצוות מ"ע רד] [ספר המצוות להרמבם מל"ת רסט] [ברכות יט, ב]

ב וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַֽאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ^[1] וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֨יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵֽׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃

(ב) עד דרש אחיך - וכי תעלה על דעתך שיתנהו לו קודם שידרשהו? אלא דרשהו שלא יהא רמאי:

והשבתו לו - שתהא בו השבה. שלא יאכל בביתך כדי דמיו, ותתבעם ממנו. מכאן אמרו: כל דבר שעושה ואוכל, יעשה ויאכל. ושאינו עושה ואוכל, ימכר: 

ג וְכֵ֧ן תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַֽחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּֽעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּֽעֲשֶׂ֗ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ {ס}

(ג) לא תוכל להתעלם - לכבוש עינך כאלו אינך רואה אותו:

[ספר המצוות להרמבם מל"ת רסט]

ד לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹֽפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃ {ס}

(ד) הקם תקים - זו טעינה. להטעין משאוי שנפל מעליו:

עמו - עם בעליו. אבל אם הלך וישב לו ואמר לו, "הואיל ועליך מצוה, אם רצית לטעון, טעון", פטור:

ה לֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֨בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹֽא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ {פ}

(ה) לא יהיה כלי גבר על אשה - שתהא דומה לאיש, כדי שתלך בין האנשים. שאין זו אלא לשם ניאוף:

ולא ילבש גבר שמלת אשה - לילך ולישב בין הנשים. דבר אחר. שלא ישיר שער הערוה, ושער של בית השחי:

כי תועבת - לא אסרה תורה, אלא לבוש המביא לידי תועבה:  

ו כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹֽא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃

(ו) כי יקרא - פרט למזומן:

לא תקח האם - בעודה על בניה:

[תלמוד חולין קלט, א]

ז שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ {ס}

(ז) למען ייטב לך - אם מצווה קלה, שאין בה חסרון כיס, אמרה תורה, "למען ייטב לך, והארכת ימים"! קל וחומר, למתן שכרן של מצוות חמורות:

[תלמוד חולין קל"ח ע"ב] [לקו"ש חלק ט' שיחה א]