ב"ה, ו' טבת, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה![1]
במענה על מכתבו ממחרת יום הבהיר הוא י"ט כסלו גאולת רבנו הזקן בעל התניא קדישא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה.
א) מה ששואל ראיות על ההשגחה פרטית אשר שום דבר לא נעשה במקרה חס ושלום.
הנה מובן הוא ופשוט בהתבוננות קלה למאמין בתורת ה' בה כתוב אשר השי"ת ברא את העולם השמים ואת הארץ, ואף שהגוים אומרים על השמים כבודו, הרי כל ישראל מאמינים במה שנאמר את השמים ואת הארץ אני מלא, שאין מקרא יוצא מדי פשוטו, ובלשון האדון דא רשב"י ובתקוני זהר תיקון נ"ז לית אתר פנוי מיני'. וכיון שנמצא הוא וממלא כל נקודה במקום ובזמן, הרי איך אפשר שיעשה ענין מבלי השגחתו ופשוט. - עיין ג"כ בשער היחוד והאמונה לרבנו הזקן פרק ב' וסוף פרק ז' ובאגרת הקדש סוף סי' כ"ה.
ב) מה שכותב אודות תיקון המדות, הנה ילמוד ע"מ להבין, תורת החסידות במאמרים המדברים בענינים אלו, אשר בטח יוכל לשאול עליהם אצל הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מרץ ורב פעלים... שי' וילמוד בע"פ התחלת התניא קדישא פרק מ"א עכ"פ עד דף נ"ו ריש עמוד ב' שורה ב'. וישנה זה לעצמו בכח עת מצוא, ואם מעט אור דוחה הרבה חשך הרי עאכו"כ הרבה אור.
ג) בהנוגע לתקון הענין שכותב[2], הנה יתחיל להפריש לצדקה לאט לאט - טוב בימות החול קודם התפלה - עד שיתקבץ סכום של כד[3]'[4] אלף* פראנק וכן יאחר סעודתו - לשעה - בימות החול עד שיתקבץ גם כן איחור סעודות כמספר תתקנא[5], והעיקר חרטה בלבב שלם על העבר וקבלה טובה על להבא.
ד) במה שכותב אודות התפילין שאינם כדבעי, הנה צריך הי' להתדבר בזה עם הרה"ג כו'... שי' שיבוא בקישור עם לשכתנו בצרפת עד"ז.
בברכת הצלחה בעבודתו בקדש,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
*) ג"פ רגל[6]; ג"פ פד: תתקנא כ"א[7] 2/3 סלע לערך ר"ן פרנק, וכיון ששלא בערכו[8] יפריש בפועל מעשר מזה[9] שהוא לערך כנ"ל.