ב"ה, כ"א שבט, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ מוה"ר יעקב יצחק שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת שני מכתביו משבוע דפ' בא. והנה אין הזמן מרשה עתה להשתעשע בפלפולא דאורייתא. ומה ששואל אם נהגו נשים דידן בהמובא בב"ח טור יו"ד סי' קפ"ח שלא לילך בימי לבונן במרחץ. לא שמעתי שתנהגנה כן. - הדעות בזה בדרת"ש סקפ"ח סק"ט. ועייג"כ שו"ת מהרש"ם ח"ב ס"מ. שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סצ"ז.
ב) שו"ת פקודת אלעזר שהזכרתי במכתבי הוא להרה"ג וכו' אלעזר לעוו (סאטמאר - תרצ"א). - מדובר ע"ד עלעקטרי בהנוגע לחנוכה וכיו"ב, עייג"כ בספר משפטי עוזיאל חלק א. כף החיים סי' תרע"ג. ישכיל עבדי ח"ב או"ח ס"ט. המאסף שנה ט ח"ח סי' צא. שושנה (ג'רבה. תשט"ו) ח"י.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
כשאומרים הקאפ' דהלל בסדר אמירת תהלים, היינו בלא ברכה, בישיבה, אין כופלים וכו' ה"ז כאילו מפרשים, ע"י שינוים אלו, שאין כוונתם לאמירת שבח והלל, אלא לאמירת פסוקים. ולכן י"א כל התהלים בכ"י אף שהאומר הלל בכ"י כו' (ראה מג"א רסתקפ"ד. של"ה מס' תמיד דף רנז. הצ"צ לתהלים מ, ז. סק"י).
שימורים בקופסאות - אם מגרעי עי"ז וברכתם שהכל א"ל - תלוי בדעת בנ"א. ואינו ענין לכבוש כמבושל. וזיל בתר טעמא.
קדרה ישנה ריקנית על האש - תמי' איזה תיקון יש בזה ומקלקל הוא, ובפרט של מתכות. וכנראה בחוש, ומקרא מלא הוא בפורעניות (יחזקאל כד, יא) והעמידה על גחלי' רקה למען גו'[2]. ומש"כ בזה משו"ע או"ח סשי"ח סעי"ב - הרי שם מים בתוכה.- (ואם באופן כזה התירו עאכו"כ שאין לאסור בריקנית שמקלקל שמא יתכוון להתחלת מלאכת צירוף!) ולכן סתמו כל הפוסקים בסי' רנג ס"ג: קדרה ישנה ריקנית ולא חילקו בין חרס ומתכת - (וממש"כ סו"ס תק"ב חרס י"ל דאדרבה של מתכות קילא טפי ויש מקום להתיר גם בחדשה. עיי"ש).
איסור רפוי לעכו"ם וכיו"ב הוא משום לא תחנם (ע"ז כ, א) ולא משום דמורידין כו' דלאו כל עכו"ם הוא בדין דמורידין (שו"ע יו"ד רסקנ"ח) - ולכן אין לחלק בין יש בו סכנה או אין ב"ס. ופשוט.[3]