כ וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י^[1] אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃

(כ) וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי – יָכוֹל יָרַד עָלָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח); מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְהִצִּיעָן עַל גַּבֵּי הָהָר, כְּמַצָּע עַל הַמִּטָּה, וְיָרַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד עֲלֵיהֶם.

כא וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם^[2] פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ 

(כא) הָעֵד בָּעָם – הַתְרֵה בָּהֶם שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת בָּהָר.
פֶּן יֶהֶרְסוּ וְגוֹמֵר – שֶׁלֹּא יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם עַל יְדֵי שֶׁתַּאֲוָתָם אֶל ה' לִרְאוֹת, וְיִקְרְבוּ לְצַד הָהָר.
וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב – כָּל מַה שֶּׁיִּפֹּל מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ הוּא יְחִידִי, חָשׁוּב לְפָנַי רָב.
פָּן יֶהֶרְסוּ – כָּל הֲרִיסָה מַפְרֶדֶת אֲסֵפַת הַבִּנְיָן; אַף הַנִּפְרָדִין מִמַּצַּב אֲנָשִׁים, הוֹרְסִים אֶת הַמַּצָּב.

כב וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהֹוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ^[3] פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃

(כב) וְגַם הַכֹּהֲנִים – אַף הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָעֲבוֹדָה בָּהֶם (זבחים קט"ו ע"ב).
הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' – לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אַף הֵם אַל יִסְמְכוּ עַל חֲשִׁיבוּתָם לַעֲלוֹת.
יִתְקַדָּשׁוּ – יִהְיוּ מְזֻמָּנִים לְהִתְיַצֵּב עַל עָמְדָן.
פָּן יִפְרֹץ – לְשׁוֹן פִּרְצָה; יַהֲרֹג בָּהֶם וְיַעֲשֶׂה בָּהֶם פִּרְצָה.

כג וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃

(כג) לֹא יוּכַל הָעָם – אֵינִי צָרִיךְ לְהָעִיד בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מֻתְרִים וְעוֹמְדִים הֵם הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת.

כד וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהֹוָ֖ה פֶּן־יִפְרׇץ־בָּֽם׃

(כד) לֶךְ רֵד – וְהָעֵד בָּהֶם שֵׁנִית; שֶׁמְּזָרְזִין אֶת הָאָדָם קֹדֶם מַעֲשֶׂה, וְחוֹזְרִין וּמְזָרְזִין אוֹתוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.
וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים – יָכוֹל אַף הֵם עִמָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָלִיתָ אַתָּה. אֱמֹר מֵעַתָּה: אַתָּה מְחִיצָה לְעַצְמְךָ, וְאַהֲרֹן מְחִיצָה לְעַצְמוֹ, [וְהֵם מְחִיצָה לְעַצְמָם. מֹשֶׁה נִגַּשׁ יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִן הַכֹּהֲנִים]; וְהָעָם כָּל עִקָּר אַל יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם לַעֲלוֹת אֶל ה'.
פָּן יִפְרָץ בָּם – [אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָקוּד חֲטַף קָמָץ, אֵינוֹ זָז מִגִּזְרָתוֹ: כָּךְ דֶּרֶךְ כָּל תֵּבָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ מְלֹאפוֹם, כְּשֶׁהִיא בָּאָה בְּמַקָּף, מִשְׁתַּנֶּה הַנִּקּוּד לַחֲטַף קָמָץ].

כה וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃

(כה) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם – הַתְרָאָה זוֹ.

שמות פרק כ

א וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃

(א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב, כז), וְתַרְגּוּמוֹ "דַּיָּנָא". לְפִי שֶׁיֵּשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם עֲשָׂאָן אָדָם – מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְקַבֵּל עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנִיּוּת; יָכוֹל אַף עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, דַּיָּן לִפָּרַע.

אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לוֹמַר כֵּן. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד: "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ"? שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
לֵאמֹר – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹנִין עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו.

ב אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ^[4] אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃

(ב) אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי הִיא הַהוֹצָאָה שֶׁתִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִי. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁנִּגְלָה בַּיָּם כְּגִבּוֹר מִלְחָמָה (שמות טו, ג), וְנִגְלָה כָּאן כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד, י), זוֹ הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, "וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם" מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ. הוֹאִיל וַאֲנִי מִשְׁתַּנֶּה בְּמַרְאוֹת, אַל תֹּאמְרוּ: שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת הֵן; אָנֹכִי הוּא אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מִמִּצְרַיִם וְעַל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, טו), קוֹלוֹת בָּאִין מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וּמִן הַשָּׁמַיִם וּמִן הָאָרֶץ, אַל תֹּאמְרוּ: רָשׁוּיוֹת הַרְבֵּה הֵן. וְלָמָּה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, אֱלֹהֶיךָ? לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְמֹשֶׁה, לְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" (שמות לב, יא); לֹא לָהֶם צִוִּיתָ "לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", אֶלָּא לִי לְבַדִּי.
מִבֵּית עֲבָדִים – מִבֵּית פַּרְעֹה, שֶׁהֱיִיתֶם עֲבָדִים לוֹ. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִבֵּית עֲבָדִים, שֶׁהָיוּ עֲבָדִים לַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" (דברים ז, ח); אֱמֹר מֵעַתָּה: עֲבָדִים לַמֶּלֶךְ הָיוּ, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים.

ג לֹֽ֣א־יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים^[5] אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ^[6]׃

לֹא יִהְיֶה לְךָ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ" (פסוק הבא), אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה; הֶעָשׂוּי כְּבָר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְקַיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ.
אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁאֵינָן אֱלֹהוֹת, אֶלָּא אֲחֵרִים עֲשָׂאוּם אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ אֱלֹהִים אֲחֵרִים זוּלָתִי, שֶׁגְּנַאי הוּא כְּלַפֵּי מַעְלָה לִקְרוֹתָם אֱלֹהוֹת אֶצְלוֹ. דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְעוֹבְדֵיהֶם, צוֹעֲקִים אֲלֵיהֶם וְאֵינָן עוֹנִין אוֹתָם, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ מֵעוֹלָם.
עַל פָּנַי – כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לֹא נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אוֹתוֹ הַדּוֹר.

ד לֹֽ֣א־תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣^[7] פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה^[8] אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀  מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתַָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃

(ד) פֶּסֶל – עַל שֵׁם שֶׁנִּפְסָל.
וְכָל תְּמוּנָה – תְּמוּנַת כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. 

ה לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵ֑ם֒^[9] כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י^[10]׃ 

(ה) אֵל קַנָּא – מְקַנֵּא לְהִפָּרַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר עַל מִדָּתוֹ לִמְחֹל עַל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. כָּל לְשׁוֹן "קַנָּא" – אינפרינמינ"ט^[11] בְּלַעַז, נוֹתֵן לֵב לְהִפָּרַע.
לְשֹׂנְאָי – כְּתַרְגּוּמוֹ [אונקלוס: כַּד מַשְׁלְמִין בְּנַיָּא לְמִחְטֵי בָתַר אֲבָהָתְהוֹן], "כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם" (סנהדרין כז, ב).

ו וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ 

(ו) וְעֹשֶׂה חֶסֶד – וְנוֹצֵר חֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, לְשַׁלֵּם שָׂכָר עַד לְאַלְפַּיִם דּוֹר. נִמְצֵאת מִדָּה טוֹבָה יְתֵרָה עַל מִדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת אַחַת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, שֶׁזּוֹ לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, וְזוֹ לְאַלְפַּיִם (תוספתא סוטה פ"ד ה"א)^[12].

ז לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃

(ז) לַשָּׁוְא – חִנָּם, לַהֶבֶל. וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב (ראו שבועות פ"ג מ"ח).
[כן הנוסח בכת"י ודפו"ר. ובדפוסים הנוסח: לַשָּׁוְא – הָרִאשׁוֹן [נ"א: הַשֵּׁנִי] לְשׁוֹן שֶׁקֶר, כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמָה דְּתֵימַר: אֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב. הַשֵּׁנִי [נ"א: הָרִאשׁוֹן] לְשׁוֹן מַגָּן, כְּתַרְגּוּמוֹ, זֶה הַנִּשְׁבָּע לְחִנָּם וְלַהֶבֶל, עַל שֶׁל עֵץ – עֵץ, וְעַל אֶבֶן – אֶבֶן]. (אונקלוס: "לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא". וראו רא"ש בשם ירושלמי).

ח זָכ֛וֹר֩^[13] אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃

(ח) זָכוֹר – זָכוֹר וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה, יב) בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים" (במדבר כח, ט). וְכֵן "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" (דברים כב, יא), "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ" (שם, יב); וְכֵן "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ" (ויקרא יח, טז), "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" (דברים כה, ה). הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ" (תהלים סב, יב). "זָכוֹר" – לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ: "אָכוֹל וְשָׁתוֹ" (ישעיהו כב, יג), "הָלוֹךְ וּבָכֹה" (שמ"ב ג, טז); וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה, תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (פס"ר כג; ראו ביצה ט"ז ע"א).

ט שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃

(ט)  וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ – כְּשֶׁתָּבֹא שַׁבָּת, יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר אַחַר מְלָאכָה.

י וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה^[14] אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃

(י)  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ – אֵלּוּ קְטַנִּים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גְּדוֹלִים? אָמַרְתָּ, הֲרֵי כְּבָר מֻזְהָרִים הֵם; אֶלָּא לֹא בָּא אֶלָּא לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל שְׁבִיתַת הַקְּטַנִּים. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: "קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עָלֶיךָ" (שבת פט"ז מ"ו).

יא כִּ֣י  שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃

(יא)  וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – כִּבְיָכוֹל הִכְתִּיב בְּעַצְמוֹ מְנוּחָה, לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ קַל וָחֹמֶר לְאָדָם שֶׁמְּלַאכְתּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה, שֶׁיְּהֵא נָח בְּשַׁבָּת.
בֵּרַךְ... וַיְקַדְּשֵׁהוּ – בֵּרְכוֹ בְּמָן, לְכָפְלוֹ בַּשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה; וְקִדְּשׁוּ בְּמָן, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בּוֹ.

יב כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

(יב) לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ – אִם תְּכַבֵּד יַאֲרִיכוּן, וְאִם לָאו יִקְצְרוּן, שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה נוֹטָרִיקוֹן הֵם, נִדְרָשִׁין מִכְּלָל הֵן לָאו וּמִכְּלַל לָאו הֵן.

יג לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖‍ֽח׃ לֹ֣֖א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב^[15]׃ לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃

(יג) לֹא תִנְאָף – אֵין נֵאוּף אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ["וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ] מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" (ויקרא כ, י), וְאוֹמֵר: "הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים" (יחזקאל טז, לב).
לֹא תִגְנֹב – בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. "לֹא תִּגְנֹבוּ" (ויקרא יט, יא), בְּגוֹנֵב מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה בְּגוֹנֵב מָמוֹן, וּלְהַלָּן בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת? אָמַרְתָּ, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ: מַה לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, מְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִיתַת בֵּית דִּין, אַף לֹא תִגְנֹב, דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין (סנהדרין פ"ו ע"א).

יד לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ^[16] לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃