ד וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה[1] כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה[2] אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם[3]׃
(ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר ה' – בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה נֶאֶמְרָה לוֹ נְבוּאָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁיָּצָא מִלְּפָנָיו לֹא הוֹסִיף רְאוֹת פָּנָיו[4] (שמ"ר יח, א).
כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה – כְּהֵחָלֵק הַלַּיְלָה. "כַּחֲצוֹת" – כְּמוֹ "בַּעֲלוֹת" (מל"א יח, לו), "בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ" (תהלים קכד, ג). זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ לְיַשְּׁבוֹ עַל אָפְנָיו, שֶׁאֵין חֲצוֹת שֵׁם דָּבָר שֶׁל חֲצִי. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ כְּמוֹ "בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" (שמות יב, כט), וְאָמְרוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "כַּחֲצוֹת", שֶׁמַּשְׁמַע סָמוּךְ לוֹ, אוֹ לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו, וְלֹא אָמַר "בַּחֲצוֹת", שֶׁמָּא יִטְעוּ אִצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה וְיֹאמְרוּ: מֹשֶׁה בַּדַּאי הוּא. [אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו, אָמַר "בַּחֲצוֹת" (ראו ברכות ד' ע"א; מכילתא על שמות יב, כט).]
ה וּמֵ֣ת כׇּל־בְּכוֹר֮[5] בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
(ה) "עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי" (שמות יב, כט) – לָמָּה לָקוּ הַשְּׁבוּיִים? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: יִרְאָתָם תָּבְעָה עֶלְבּוֹנָם וְהֵבִיאָה פֻּרְעָנוּת עַל מִצְרַיִם.
מִבְּכוֹר פַּרְעֹה עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה – כָּל הַפְּחוּתִים מִבְּכוֹר פַּרְעֹה וַחֲשׁוּבִים מִבְּכוֹר הַשִּׁפְחָה הָיוּ בִּכְלָל. וְלָמָּה לָקוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת? שֶׁאַף הֵם הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם וּשְׂמֵחִים בְּצָרָתָם.
וְכָל בְּכוֹר בְּהֵמָה – לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לָהּ; כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאֻמָּה, נִפְרָע מֵאֱלֹהֶיהָ (ראו מכילתא על שמות יב, כט).
ו וְהָ֥יְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף׃
ז וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ[6] לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהֹוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃
(ז) לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ – אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׁנּוּן, לֹא יְשַׁנֵּן. וְכֵן "לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשׁוֹנוֹ", לֹא שִׁנֵּן; "אָז תֶּחֱרָץ", תִּשְׁתַּנֵּן; "לְמוֹרַג חָרוּץ", שָׁנוּן; "מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ", אָדָם חָרִיף וְשָׁנוּן; "וְיַד חֲרוּצִים תַּעֲשִׁיר", חֲרִיפִים, סוֹחֲרִים שְׁנוּנִים.
אֲשֶׁר יַפְלֶה – יַבְדִּיל.
ח וְיָרְד֣וּ כׇל־עֲבָדֶ֩יךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י[7] וְהִשְׁתַּֽחֲווּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכׇל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ[8] וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בׇּחֳרִי־אָֽף[9]׃ {ס}
(ח) וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ – חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. שֶׁהֲרֵי בַּסּוֹף יָרַד פַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ אֵלָיו בַּלַּיְלָה, "וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי" (שמות יב, לא); וְלֹא אָמַר לוֹ מֹשֶׁה מִתְּחִלָּה: "וְיָרַדְתָּ אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִי" (רש"י זבחים ק"ב ע"א; מכילתא על שמות יב,לא).
אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ וְהִלּוּכְךָ.
וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא – עִם כָּל הָעָם מֵאַרְצְךָ.
וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה – כְּשֶׁגָּמַר דְּבָרָיו יָצָא מִלְּפָנָיו.
בָּחֳרִי אַף – עַל שֶׁאָמַר לוֹ "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי" (שמות י, כח).
ט וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
(ט) לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי – מַכַּת בְּכוֹרוֹת, וּקְרִיעַת יַם סוּף, וּלְנַעֵר אֶת מִצְרַיִם.
י וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כׇּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהֹוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ {ס}
(י) וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ וְגוֹמֵר – כְּבָר כָּתַב לָנוּ זֹאת בְּכָל הַמּוֹפְתִים; וְלֹא שְׁנָאָהּ כָּאן, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְסָמְכָהּ לְפָרָשָׁה שֶׁל אַחֲרֶיהָ.
שמות פרק יב
א וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – בִּשְׁבִיל שֶׁאַהֲרֹן עָשָׂה וְטָרַח בַּמּוֹפְתִים כְּמֹשֶׁה, חָלַק לוֹ כָּבוֹד זֶה בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁכְּלָלוֹ עִם מֹשֶׁה בַּדִּבּוּר.
בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – חוּץ לַכְּרַךְ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" וְגוֹמֵר; וּמַה תְּפִלָּה קַלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ, דִּבּוּר חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן! וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עַמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים (מכילתא כאן).
ב הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם[10] רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים[11] רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
(ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה – הֶרְאָהוּ לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ וְאָמַר לוֹ: כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מִתְחַדֵּשׁ יִהְיֶה לְךָ רֹאשׁ חֹדֶשׁ (ראו מכילתא כאן; שמ"ר טו, כח). וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, עַל חֹדֶשׁ נִיסָן אָמַר לוֹ: זֶה יִהְיֶה רֹאשׁ לְסֵדֶר מִנְיַן הֶחֳדָשִׁים, שֶׁיְּהֵא אִיָּיר קָרוּי שֵׁנִי, סִיוָן שְׁלִישִׁי.
הַזֶּה – נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה עַל מוֹלַד הַלְּבָנָה בְּאֵיזוֹ שִׁעוּר תֵּרָאֶה וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְקַדֵּשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ בְּאֶצְבַּע אֶת הַלְּבָנָה בָּרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ: כַּזֶּה רְאֵה וְקַדֵּשׁ (מכילתא כאן; מנחות כ"ט ע"א). וְכֵיצַד הֶרְאָהוּ? וַהֲלֹא לֹא הָיָה נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בְּיוֹם דְּבַר ה'", "בְּיוֹם צַוֹּתוֹ", "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה"! אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נֶאֶמְרָה לוֹ פָּרָשָׁה זוֹ, וְהֶרְאָהוּ עִם חֲשֵׁכָה (מכילתא כאן).
ג דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ[12] לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת[13] שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
(ג) דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת – וְכִי אַהֲרֹן מְדַבֵּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אַתָּה תְּדַבֵּר" (שמות ז, ב)! אֶלָּא חוֹלְקִין כָּבוֹד זֶה לָזֶה וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: "לַמְּדֵנִי", וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים (מכילתא כאן).
דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ – דַּבְּרוּ הַיּוֹם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁיִּקָּחוּהוּ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ (מכילתא כאן).
הַזֶּה – פֶּסַח מִצְרַיִם מִקָּחוֹ בֶּעָשׂוֹר, וְלֹא פֶּסַח דּוֹרוֹת (פסחים צ"ו ע"א).
שֶׂה לְבֵית אָבוֹת – לְמִשְׁפָּחָה אַחַת. הֲרֵי שֶׁהָיוּ מְרֻבִּין, יָכוֹל שֶׂה אֶחָד לְכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "שֶׂה לַבָּיִת" (ראו מכילתא כאן).
ד וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּ֘יִת֮ מִהְי֣וֹת מִשֶּׂה֒[14] וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אׇכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה׃
(ד) וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה – וְאֵם יִהְיוּ מֻעָטִין מִהְיוֹת מִשֶּׂה אֶחָד, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְאָכְלוֹ וְיָבֹא לִידֵי נוֹתָר, "וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ" וְגוֹמֵר. זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ מִדְרָשׁ, לְלַמֵּד שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְנוּ עָלָיו יְכוֹלִין לְהִתְמַעֵט וְלִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם הֵימֶנּוּ וּלְהִמָּנוֹת עַל שֶׂה אַחֵר; אַךְ אִם בָּאוּ לִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם וּלְהִתְמַעֵט – "מִהְיוֹת מִשֶּׂה", יִתְמַעֲטוּ בְּעוֹד הַשֶּׂה קַיָּם, בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים וְלֹא מִשֶּׁנִּשְׁחַט (פסחים פ"ט ע"א).
בְּמִכְסַת – חֶשְׁבּוֹן. וְכֵן "מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ" (ויקרא כז, כג).
לְפִי אָכְלוֹ – הָרָאוּי לַאֲכִילָה, פְּרָט לְחוֹלֶה וּלְזָקֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת (מכילתא כאן).
תָּכֹסּוּ – תִּתְמְנוֹן (אונקלוס).
ה שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ[15]׃
(ה) תָּמִים – בְּלֹא מוּם.
בָּן שָׁנָה – כָּל שְׁנָתוֹ קָרוּי בָּן שָׁנָה, כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹלַד בְּשָׁנָה זוֹ.
מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים – אוֹ מִזֶּה אוֹ מַזֶּה; שֶׁאַף עֵז קְרוּיָה שֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֵׂה עִזִּים" (דברים יד, ד).
ו וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל[16] בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם[17]׃
(ו) וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת – זֶהוּ לְשׁוֹן בִּקּוּר, שֶׁטָּעוּן בִּקּוּר מִמּוּם אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה. וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, מַה שֶּׁלֹּא צִוָּה כֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת? הָיָה רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים" (יחזקאל טז, ח), הִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם שֶׁאֶגְאַל אֶת בָּנָיו, וְלֹא הָיוּ בְּיָדָם מִצְוֹת לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּגָּאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה" (שם, ז); וְנָתַן לָהֶם שְׁתֵּי מִצְוֹת: דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, שֶׁמָּלוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ" (שם, ו), בִּשְׁנֵי דָּמִים, וְאוֹמֵר: "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ" (זכריה ט, יא). וְשֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בֶּאֱלִילִים, אָמַר לָהֶם: "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" (שמות יב, כא); מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵאֱלִילִים, "וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" שֶׁל מִצְוָה (מכילתא כאן).
וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְגוֹמֵר – וְכִי כֻּלָּן שׁוֹחֲטִין? "אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ" (מכילתא כאן; קידושין מ"א ע"ב).
קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל – קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ: פִּסְחֵי צִבּוּר נִשְׁחָטִין בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ; נִכְנְסָה כַּת רִאשׁוֹנָה, נִנְעֲלוּ דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים (ס"ד ע"א).
בֵּין הָעַרְבַּיִם – מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה קָרוּי בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטֶה לְבֵית מְבוֹאוֹ לַעֲרֹב. וּלְשׁוֹן "בֵּין הָעַרְבַּיִם" נִרְאֶה בְּעֵינַי, אוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁבֵּין עֲרִיבַת הַיּוֹם לַעֲרִיבַת הַלַּיְלָה. עֲרִיבַת הַיּוֹם בִּתְחִלַּת שֶׁבַע שָׁעוֹת, מִכִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, וַעֲרִיבַת הַלַּיְלָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה. "עֶרֶב" – לְשׁוֹן נֶשֶׁף וְחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ: "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה" (ישעיהו כד, יא).
ז וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף[18] עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם[19]׃
(ז) וְלָקְחוּ מִן הַדָּם – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. יָכוֹל בַּיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר בַּסָּף" (שמות יב, כב) (מכילתא כאן).
הַמְּזוּזוֹת – הַם הַזְּקוּפוֹת, אַחַת מִכָּאן לַפֶּתַח וְאַחַת מִכָּאן.
הַמַּשְׁקוֹף – הוּא הָעֶלְיוֹן שֶׁהַדֶּלֶת שׁוֹקֵף עָלָיו כְּשֶׁסּוֹגְרִין אוֹתוֹ, לינטיי"ר[20] בְּלַעַז. וּלְשׁוֹן שְׁקִיפָה – חֲבָטָה, כְּמוֹ "קוֹל עָלֶה נִדָּף" (ויקרא כו, לו), "טַרְפָא דְּשָׁקֵיף" (אונקלוס); "חַבּוּרָה" (שמות כא, כה), "מַשְׁקוֹפִי" (אונקלוס).
עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם – וְלֹא עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת שֶׁבְּבֵית הַתֶּבֶן וּבְבֵית הַבָּקָר, שֶׁאֵין דָּרִין בְּתוֹכוֹ (מכילתא).
ח וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה[21] צְלִי־אֵ֣שׁ[22] וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
(ח) אֶת הַבָּשָׂר – וְלֹא גִּידִים וַעֲצָמוֹת (מכילתא כאן).
עַל מְרוֹרִים – כָּל עֵשֶׂב מַר נִקְרָא מָרוֹר. וְצִוָּם לֶאֱכֹל מַר, זֵכֶר לְ"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א, יד) (פסחים קט"ז ע"ב).
ט אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם[23] כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ[24]׃
(ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא – שֶׁאֵינוֹ צָלוּי כָּל צָרְכּוֹ, קוֹרְאוֹ נָא בִּלְשׁוֹן עַרְבִי.
וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל – כָּל זֶה בְּאַזְהָרַת לֹא תֹּאכְלוּ (ראו פסחים מ"א ע"א).
בַּמָּיִם – מִנַּיִן לִשְׁאָר מַשְׁקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל" מִכָּל מָקוֹם (שם).
כִּי אִם צְלִי אֵשׁ – [לְמַעְלָה גָּזַר עָלָיו בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, וְכָאן הוֹסִיף עָלָיו לֹא תַעֲשֶׂה: אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ] (ראו רש"י פסחים מ"א ע"ב ד"ה לוקה שתים).
רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו – צוֹלֵהוּ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד, [עִם] רֹאשׁוֹ וְעִם כְּרָעָיו וְעִם קִרְבּוֹ. וּבְנֵי מֵעָיו נוֹתֵן לְתוֹכוֹ (פסחים ע"ד ע"א) אַחַר הֲדָחָתָן. וּלְשׁוֹן "עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ" – כִּלְשׁוֹן "עַל צִבְאֹתָם" (שמות ו, כו), כְּמוֹ "בְּצִבְאֹתָם", כְּמוֹת שֶׁהֵן; אַף זֶה, כְּמוֹת שֶׁהוּא, כָּל בְּשָׂרוֹ מֻשְׁלָם.
י וְלֹא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר[25] וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־בֹּ֖קֶר[26] בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ[27]׃
(י) וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד בֹּקֶר" פַּעַם שְׁנִיָּה? לִתֵּן בֹּקֶר עַל בֹּקֶר, שֶׁהַבֹּקֶר מַשְׁמָעוֹ מִשְּׁעַת הֶנֵּץ הַחַמָּה, וּבָא הַכָּתוּב לְהַקְדִּים, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה מַעֲלוֹת הַשַּׁחַר (ראו מכילתא כאן). זֶהוּ לְפִי מַשְׁמָעוֹ. וְעוֹד מִדְרָשׁ אַחֵר (פסחים פ"ג ע"ב; שבת כ"ד ע"ב): לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מִמָּחֳרָת, וְכָךְ תִּדְרְשֶׁנּוּ: וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן, עַד בֹּקֶר שֵׁנִי תַּעֲמֹד וְתִשְׂרְפֶנּוּ.
יא וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מׇתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן[28] פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃
(יא) מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים – מְזֻמָּנִים לַדֶּרֶךְ.
בְּחִפָּזוֹן – לְשׁוֹן בֶּהָלָה וּמְהִירוּת, כְּמוֹ "וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת" (שמ"א כג, כו), "אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בְּחָפְזָם" (מל"ב ז, טו).
פֶּסַח הוּא לַה' – הַקָּרְבָּן הוּא קָרוּי פֶּסַח, עַל שֵׁם הַדִּלּוּג וְהַפְּסִיחָה [שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין בָּתֵּי מִצְרַיִם, וְקוֹפֵץ מִמִּצְרִי לְמִצְרִי וְיִשְׂרָאֵל אֶמְצָעִי נִמְלַט]. וְאַתֶּם עֲשׂוּ כָּל עֲבוֹדוֹתָיו [לְשֵׁם שָׁמַיִם] (מכילתא כאן) דֶּרֶךְ דִּלּוּג וּקְפִיצָה, זֵכֶר לִשְׁמוֹ שֶׁקָּרוּי פֶּסַח, וְגַם פשק"א[29] לְשׁוֹן פְּסִיעָה.
יב וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֘יִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒[30] וְהִכֵּיתִ֤י כׇל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכׇל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
(יב) וְעָבַרְתִּי – כְּמֶלֶךְ הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם (מכילתא כאן), וּבְהַעֲבָרָה אַחַת וּבְרֶגַע אֶחָד כֻּלָּן לוֹקִין.
כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם – אַף בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים וְהֵם בְּמִצְרַיִם. וּמִנַּיִן אַף בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם" (תהלים קלו, י) (מכילתא שם).
מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה – מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה, מִמֶּנּוּ מַתְחֶלֶת הַפּוּרְעָנוּת (שם).
וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם – שֶׁל עֵץ נִרְקֶבֶת, וְשֶׁל מַתֶּכֶת נִמֶּסֶת וְנִתֶּכֶת לָאָרֶץ (שם).
אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' – אֲנִי בְּעַצְמִי, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ (שם).
יג וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
(יג) וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאוֹת – לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת (מכילתא כאן); מִכָּאן שֶׁלֹּא נָתְנוּ הַדָּם אֶלָּא מִבִּפְנִים.
וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם – הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו; אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נוֹתֵן אֲנִי אֶת עֵינַי לִרְאוֹת שֶׁאַתֶּם עֲסוּקִים בְּמִצְוֹתַי, וּפוֹסֵחַ אֲנִי עֲלֵיכֶם (שם).
וּפָסַחְתִּי – וְחָמַלְתִּי, וְדוֹמֶה לוֹ: "פָּסוֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא, ה). וַאֲנִי אוֹמֵר: כָּל פְּסִיחָה – לְשׁוֹן דִּלּוּג וּקְפִיצָה; וּפָסַחְתִּי, מְדַלֵּג הָיָה מִבָּתֵּי יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּי מִצְרִים, שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה. וְכֵן "פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" (מל"א יח, כא); וְכֵן כָּל הַפִּסְחִים, הוֹלְכִים כְּקוֹפְצִים. וְכֵן "פָּסוֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא, ה), מְדַלְּגוֹ וּמְמַלְּטוֹ מִבֵּין הַמּוּמָתִים.
וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף – אֲבָל הֹוֶה הוּא בַּמִּצְרִים. הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְרִי בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל יִמָּלֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף, אֲבָל הֹוֶה בַּמִּצְרִי שֶׁבְּבָתֵּיכֶם. הֲרֵי שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל מִצְרִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִלְקֶה כְּמוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף (מכילתא כאן).
יד וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחׇגֻּֽהוּ׃
(יד) לְזִכָּרוֹן – לְדוֹרוֹת.
וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ – יוֹם שֶׁהוּא לְךָ לְזִכָּרוֹן אַתָּה חוֹגְגוֹ. וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זֶהוּ יוֹם הַזִּכָּרוֹן; תַּלְמוּד לוֹמַר: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם" (שמות יג, ג), לָמַדְנוּ שֶׁיּוֹם הַיְּצִיאָה הוּא יוֹם שֶׁל זִכָּרוֹן. וְאֵיזֶה יוֹם יָצְאוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִמָּחֳרָת הַפֶּסַח יָצְאוּ" (במדבר לג, ג), הֱוֵי אוֹמֵר: יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן הוּא שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח, וְלַבֹּקֶר יָצְאוּ (מכילתא כאן).
לְדֹרֹתֵיכֶם וְגוֹמֵר – שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט דּוֹרוֹת שְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגּוּהוּ" (שם).[31]
טו שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙[32] מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ[33] שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם[34] כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
(טו) שִׁבְעַת יָמִים – שייטיינ"א[35] שֶׁל יָמִים.
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת" (דברים טז, ח), לָמַדְנוּ עַל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁאֵינוֹ חוֹבָה לֶאֱכֹל מַצָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל חָמֵץ. וּמִנַּיִן אַף שִׁשָּׁה שֶׁהִיא רְשׁוּת? [תַּלְמוּד לוֹמַר: "שִׁבְעַת יָמִים";] זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מַן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת[32], אַף שִׁשָּׁה רְשׁוּת. יָכוֹל אַף לַיְלָה הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת" (שמות יב, יח), הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה (פסחים ק"כ ע"א).
אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר – מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְקָרוּי "רִאשׁוֹן", לְפִי שֶׁהוּא לִפְנֵי הַשִּׁבְעָה. וּמָצִינוּ מֻקְדָּם קָרוּי רִאשׁוֹן, כְּמוֹ "הָרִאשׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד" (איוב טו, ז), הַלִּפְנֵי אָדָם נוֹלַדְתָּ? אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן שֶׁל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ" וְגוֹמֵר (שמות לד, כה), "לֹא תִּשְׁחַט הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם" (פסחים ה' ע"א).
הַנֶּפֶשׁ הַהִוא – כְּשֶׁהִיא בְּנַפְשָׁהּ וּבְדַעְתָּהּ, פְּרָט לְאָנוּס (מכילתא כאן).
מִיִּשְׂרָאֵל – שׁוֹמֵעַ אֲנִי תִּכָּרֵת מִיִּשְׂרָאֵל וְתֵלֵךְ לָהּ לְעַם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמָקוֹם אַחֵר: "מִלְּפָנַי" (ויקרא כב, ג), בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתִי.
טז וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵעָשֶׂ֣ה[36] בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכׇל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם[37]׃
(טז) מִקְרָא קֹדֶשׁ – מִקְרָא, שֵׁם דָּבָר: קְרָא אוֹתוֹ קֹדֶשׁ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּכְסוּת (מכילתא כאן).
לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם – אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים (שם).
הוּא לְבַדּוֹ – "הוּא, וְלֹא מַכְשִׁירָיו" "שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב" (ביצה כ"ח ע"ב).
לְכָל נֶפֶשׁ – אֲפִלּוּ לִבְהֵמָה. יָכוֹל אַף לְגוֹיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר לָכֶם (ביצה כ"א ע"ב) [נ"א: אַךְ, חִלֵּק].
יז וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
(יז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת – שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי חִמּוּץ; מִכָּאן אָמְרוּ: תָּפַח, תִּלְטֹשׁ בְּצוֹנֵן (פסחים מח, ב). רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא אֶת הַמַּצּוֹת אֶלָּא אֶת הַמִּצְווֹת; כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמַּצָּה כָּךְ אֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאָה לְיָדְךָ עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד (מכילתא כאן).
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה – מִמְּלָאכָה.
לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם – לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר דּוֹרוֹת וְחֻקַּת עוֹלָם עַל הַמְּלָאכָה אֶלָּא עַל הַחֲגִיגָה, לְכָךְ חָזַר וּשְׁנָאוֹ כָּאן, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: אַזְהָרַת "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה" (פסוק טז) לֹא לְדוֹרוֹת נֶאֶמְרָה אֶלָּא לְאוֹתוֹ הַדּוֹר.
יח בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת[38] עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃
(יח) עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "שִׁבְעַת יָמִים" (שמות כג, טו)? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר יָמִים, לֵילוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַד יוֹם הָאֶחָד וְגוֹמֵר (מכילתא כאן).
יט שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם[39] כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה[40] הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃
(יט) לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם – מִנַּיִן לִגְבוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שמות יג, ז). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבָתֵּיכֶם? מַה בֵּיתְךָ בִּרְשׁוּתְךָ, אַף גְּבוּלְךָ שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ; יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁהוּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְלֹא קִבֵּל עָלָיו אַחְרָיוּת (מכילתא כאן).
כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת – לַעֲנֹשׁ כָּרֵת עַל הַשְּׂאוֹר. וְהַלֹּא כְּבָר עָנַשׁ עַל הֶחָמֵץ? אֶלָּא שֶׁלֹּא תֹּאמַר: חָמֵץ שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה, עָנַשׁ עָלָיו; שְׂאוֹר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, לֹא יַעֲנֹשׁ עָלָיו. וְאִם עָנַשׁ עַל הַשְּׂאוֹר וְלֹא עָנַשׁ עַל הֶחָמֵץ, הָיִיתִי אוֹמֵר: שְׂאוֹר שֶׁהוּא מְחַמֵּץ אֲחֵרִים, עָנַשׁ עָלָיו; חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ מְחַמֵּץ אֲחֵרִים, לֹא יַעֲנֹשׁ עָלָיו. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם (ביצה ז' ע"ב).
בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ – לְפִי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה לְיִשְׂרָאֵל, הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים (מכילתא כאן).
כ כׇּל־מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ[41] בְּכֹל֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת[42]׃ {פ}
(כ) מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ – אַזְהָרָה עַל אֲכִילַת שְׂאוֹר.
כָּל מַחְמֶצֶת – לְהָבִיא אֶת תַּעֲרָבְתּוֹ (מכילתא כאן).
בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת – זֶה בָּא לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לֵאָכֵל בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם; פְּרָט לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְחַלּוֹת תּוֹדָה (ראו מכילתא כאן).